איך נראה עוני

אני מגיעה להתנדבות השבועית באריזת חבילות למשפחות נזקקות ("אל תגידי נזקק", יטיחו בי בארגון, "תגידי נתמך") והפעם צריך אותי בחלוקת ירקות לכל הארגזים. אני מתחילה עם 20 קילוגרמים של שומרים ודואגת לשים שומר אחד בכל ארגז. אני עוברת לירק הבא ורואה זוקיני צהוב ויפיפה. אני זורקת לחבר להתנדבות- "וואוו, איזה כיף למשפחות שהן מקבלות כאלה …

ואתה לא יודע במה לבחור

אני יוצאת לרוץ והדמעות מתחילות לשטוף אותי. אני נותנת להן לצאת וחושבת לעצמי שממילא עכשיו ערב וקורונה אז אף אחד לא באמת ישים לב. תוך כדי, אני מבינה שהמתח שאני חיה בו בשבועות האחרונים אולי לא נראה בחוץ, אבל פנימה, הגוף בהחלט חווה טלטלה. אני מתחילה אוטוטו קורס ראשן של תואר שני במדעי המחשב. נרשמתי …

כשהנקודות מתחברות לקו

חברה הזמינה אותי לרוץ איתה. אמרתי לה שכרגע אני לא ממש בכושר ונראה לי שאפשר להחליף את הריצה עם הליכה וספרינטים מדי פעם. בסוף התפשרנו על...יוגה. כן, גם אני לא הבנתי איך הגענו לשם וניסיתי להאבק עם "אבל אני לא גמישה בכללללל" שלא עזר כי "זו יוגה ממש פשוטה. שעה של מתיחות והרבה נשימות ומדיטציה …

משאלה אחת ימינה

אני נכנסת לגינה ומתיישבת ב"מעגל כתיבה". חשבתי שמדובר על כתיבה חופשית על נושא כלשהו והתברר לי שמדובר על סשן טיפולי בכתיבה. אני מרגישה שרומאיתי ואין לי כוח להתעמק בשום דבר, במיוחד לא בשמונה בבוקר. אז אני כותבת כמה קטעים ציניים אבל בין לבין, אני גם נכנסת פנימה וחושבת על השאלות. אחת מהן הייתה "מה אתם …

מסע

אזהרת טריגר- אם המילה ניתוח והתעלפות עושה לכם חלושס, דלגו על הפוסט ידידה שולחת לי וואטספ- "השבוע אני שוב מופיעה עם השיר שלי. תוכלי לבוא?" אני שולחת לה- "בטח". והיא עונה עם "יו, תודה. בפעם שעברה לא היה אף אחד" בערב ההופעה, אני מגיעה למקום ורואה מיקרופון וכיסאות שסודרו בשורות שורות לפניו. בקהל יושבים כמה …

חרדים לשבת

עוד שישי הגיע וזה אומר עוד הזדמנות לגלות בית כנסת בשכונה. הפעם אני מחליטה ללכת לאחד קרוב שנמצא מספר רחובות מעלי. אני מגיעה לפתח הבניין ורואה גברים חרדים מתפללים בחוץ. אני לא ממש מבינה מה הקשר שלהם לשכונה שלי אבל מחליטה להצטרף. אני האישה היחידה וזה קצת צובט מבפנים אחד הגברים ניגש אלי ואני שואלת …

קבלת שבת

עברתי לדירה עם שותפה (יאי!) וחלק מהמעבר כולל לחפש את הבית כנסת באיזור שבו ארגיש בנוח. ברוך השם לא חסר בתי כנסת באיזור ואני מתחילה את ה"שופינג" בבית כנסת מסורתי בשכונה. יום שישי מגיע. אני לובשת חצאית, עונדת את שרשרת הזהב שלי, שמה שפריץ' של בושם (ונזכרת ששוב התבלבלתי בסדר ושמתי את הבושם אחרי הנחת …

ים כחול ושמים

אמא שלי מאז ומעולם לא ממש תמכה בי. אני זוכרת ישיבת מורים בכיתה י"א שהמחנכת שאלה את אמא שלי על דבר טוב בי ואמא שלי ממש נתקעה שם ולא היה לה משהו לומר. לאמא שלי יש גם התקפי ביקורות כלפי שבאים בגלים. פעם בחודש-חודשיים יש שבוע שלם בו היא תוקפת אותי במילותיה מהרגע שאני יוצאת …