ההסתרה שבהסתרה

הולכת להופעה ובתור לכרטיסים אני רואה את האמא של ה-BFF(כן. זו שבגמילה). שיט, אני חושבת, ממש לא בא לי לדבר איתה, רציתי ערב של כיף ולרגע להתחמק מהמציאות. טוב, אני חושבת לעצמי, בטח יהיו לנו כרטיסים במקומות שונים אז אצליח להתחמק ממנה. צחוק הגורל והכרטיסים שלנו היו כיסא ליד כיסא. היא רואה אותי, נותנת חיבוק … המשך לקרוא ההסתרה שבהסתרה

מודעות פרסומת

התקף לב

בסופ"ש האחרון אבא שלי לא הרגיש טוב והתעלף. אמא שלי קראה לאמבולנס וחשבתי שזה יגמר בהשגחה לילית בבית חולים ומשם הוא יחזור הביתה. well, לאלוהים היה תוכניות אחרות. אני קמה בבוקר להודעה הבאה: "בוקר טוב, אבא עבר התקף לב בלילה. עשו לו צנתור ועכשיו הוא נח. אני איתו, אוהבת, אמא" ומאז החיים קיבלו תפנית. אני … המשך לקרוא התקף לב

הורג אותי ברכות

אחרי חודש ללא פלאפון , ה-BFF הייתה אחד האנשים הראשונים שניסיתי להתקשר אליהם. אבל לא הייתה תשובה. אז ניסיתי שוב. ושוב. וגם בוואטסאפ. בסוף התקשרתי לאמא שלה ושאלתי מה קורה והבנתי שהיא שוב בגמילה המחשבות של מה היה קורה אם היה לי פלאפון והאם היא ניסתה ליצור איתי קשר הורגות אותי. אני יודעת שבתכל'ס אם … המשך לקרוא הורג אותי ברכות

דתיה זורמת

  "איזה כיף איתך", היא אומרת לי, "את דתיה זורמת" "סליחה?" "נו את יודעת. לא מפריע לך לאכול מכלים שהם לאו דווקא חד"פ במשרד ואת נורא גמישה בכל הקשור לדת" ולא ידעתי איך להסביר לה שמבחינתי דת זה לא רק ההלכות הטכניות. יותר מזה, בעיני יש חשיבות לדרך ארץ מאשר התורה. אם למשל חברה תביא … המשך לקרוא דתיה זורמת

שאלות הן לכריות

בתואר שלי יש כל מיני קורסים. באף אחד מהם אני לא מצטיינת אבל באחד אני ממש מסתבכת. שנה שעברה נכשלתי בו והשנה אני מתפללת שאעבור אותו עם ציון טוב. אני מבינה את החומר אבל איכשהו תמיד תהיה שם פינה שלא אשים לב אליה ואמעד. השנה כבר לא הלכתי להרצאות אלא ישבתי לבד בבית ולמדתי מול … המשך לקרוא שאלות הן לכריות

אלוהים אדירים

לפני שבועיים הפלאפון שלי נשבר והפסיק לעבוד. בעקבות תהליך הגמילה שעברתי (נו טוב, אני עדיין מתגעגעת), הבנתי שבעצם עשרת הדיברות נכתבו עליו, הנה למשל כמה דוגמאות אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ הפלאפון הוא ה-כלי שבו אנחנו תלויים. כן, יש את המובן מאליו שזה הוואטסאפ ושיחות אבל חשבתם למשל על כל אותם רגעים מתים שאתם מנסים לשרוף? בסופ"ש … המשך לקרוא אלוהים אדירים

ללא כותרת

"מה, נעלבת? מה, באמת?" -אני יושבת מולו בשקט ומהנהנת "טוב, צחקתי" בסיום הפגישה הוא זורק "טוב, אל תעלבי בפעם הבאה" ולא ידעתי לומר לו כמה הוא מעליב אותי. לא רק שהוא העליב ופגע אלא הוא גם זלזל בתחושות שלי. זה לא היחס שאני מצפה ממרצה....