הפוסט הזה מתגלגל אצלי כבר שבועיים ואני לא יודעת איך לנסח אותו, רק שאני כן צריכה להוציא אותו החוצה. מקווה שהפעם זה יצא
לפני שבועיים ישבתי עם ידידה מהעבר שאף פעם לא באמת דיברתי איתה. היא התקשרה פתאום ואמרתי לה שאני בדיוק מחפשת עבודה והייתי כנה ואמרתי לה שאני מרגישה שזה קשה כי צריך טונה ביטחון עצמי בראיונות ואני לא בדיוק שם. כנראה שזו הייתה טעות להגיד את זה כי היא החליטה שזו הזמנה לשבת ולהפגש.
ואז הגיע הקטע של ״לא נעים לי להגיד לה לא״ ועניתי ש״יאללה, בואי נפגש״
אז ישבנו בבית קפה והיא התחילה להרצות ולדרוש את התורה שלה.
״את תמיד צריכה להראות חזקה ושיודעת כל דבר. אם את לא יודעת משהו, אל תגידי את זה אלא רק שזה מורכב ושתלכי לבדוק״
״את בטוח תהיי בסדר כי אם את לומדת מדעי המחשב אז תמיד יש עבודה״(אותה בחורה למדה משפטים ואין לה ידע בעולם התכנות)
אבל המשפט שהכה בי חזק ביותר היה-
״אסור לך להראות רגשות ולהיות כנה. אנשים יקחו את החולשות שלך וינצלו אותן נגדך״
וזה רודף אותי מאז.
חשבתי על זה הרבה מאוד. אני מדברת עם חברים קרובים על הרגשות שלי ולא מרגישה צורך להסתיר. בנוסף, אם עובר עלי יום לא משהו ומישהו ישאל ״מה שלומך?״ אני יכולה לומר ״היום לא כזה להיט״.
התחלתי לחשוב האם באמת אנשים ניצלו את הרגשות שחשפתי.
האמת שלא עלה לי משהו ספציפי אבל אמרתי לעצמי- טוב, אולי לא שמתי לב
ואז תהיתי- האם אני באמת יכולה לא לדבר על הרגשות שלי? האם אני יכולה להיות פוקר פייס?
במהלך השבוע שמתי לב שגם אם אני לא אומרת כלום, ההבעות פנים שלי יכולות לספר מה עובר עלי. אני אפילו לא באמת יודעת מתי זה קורה כי ברור שאני לא יכולה לראות את הפנים שלי מבחוץ…
גם שאלתי את עצמי מה אני אהיה ללא שיתוף מחשבות ורגשות ולשים מסיכה כל הזמן.
הבנתי שבמקרה שלי, אני מלאת רגשות ואני לא באמת יכולה לא להראות רגש. השיתוף והדיבור עוזרים לי לא להתפוצץ (כשהייתי קטנה, השיטה המקובלת שלי הייתה להדחיק ולנסות לטאטא מתחת לשטיח כי ״אסור ללכלך את הכביסה המלוכלכת בחוץ״… מאז חל שינוי 🙂 ). אני לא משתפת כל אחד ובכל דבר אבל אני כן סומכת על אנשים שכבר מדברים איתי ומשתפים דברים שלהם. גם יש לי הבחנה בין חברים – מה לומר לכל אחד ובמה לשתף (גם אצלכם יש חברים שתדברו איתו על נושאים x וחברים אחרים שתדברו איתם על נושאים y?)
אין לי ממש משפט מחץ של ״גיליתי את האור״ או שהגעתי לתשובה הנכונה. אני עדיין במחשבות על זה והליכה במעגלים אבל הרגשתי שאני צריכה לאוורר את המחשבות.. אולי זה טוב שככה היא התקילה אותי כי זה גרם לי לחשוב על דברים מחדש ולהבין טוב יותר את עצמי (טוב נו, לנסות להבין את עצמי :p )