חזרה לעולם הדייטים

חזרתי לביצה הכי מבעבעת, חמה ומעלה אדי גופרית הלא הוא הטינדר. בינתיים היה לי דייט עם גלעד, שפתאום בגיל 30 החליט שהוא הולך ללמוד באוניברסיטה. אני סופר מעריכה אנשים שעושים שינויים בחיים. אבל במקרה של גלעד, הוא פשוט התעצל להתחיל ללמוד, עבד בעבודה זמנית וההורים מימנו את החופשות שלו בחו"ל פעם בחצי שנה. גם את התואר שבחר, עבודה סוציאלית, הוא בחר סתם, כי שמע שיש בזה עבודה.

יצאנו לדייט והוא איחר ביותר מחצי שעה. על הדרך הוא גם שאל אם אפשר להפגש במקום זול כי הוא סטודנט, שזה הרגיש קצת מביך כי אני מעריכה שמדברים איתי בשקיפות. רק שהוא כאמור מטייל פעמיים בשנה לחו"ל…

גיליתי שהוא יחסית טיפש ומשעמם. אבל אמרתי שאתן צ'אנס נוסף ושאלתי מה הוא חושב. הוא ענה שהוא מאוכזב שהדייט לא הסתיים כשהוא מנשק אותי ואנחנו בדירה שלי.זה כבר היה יותר מדי ושיחררתי אותו.

דייט נוסף שהיה אמור להיות השבוע עם בחור אחר הוא דייט בעירום. מי שעוקב אחרי הרבה זמן, זוכר את הבחור שלחץ עלי להכנס למיטה וכבר בדייט השני הייתי מולו עירומה. באותו רגע היה בסדר אבל אחר כך הרגשתי מחוללת. זה היה כל כך שלילי שהפסקתי לצאת לדייטים להמון זמן.

אבל הפעם החלטתי מראש לעשות שיחת גבולות. לדבר על גבולות, במיוחד כשכל צד רוצה למשוך לצד שלו ואין שם הקשבה (כן הוא כל הזמן מותח את הגבולות), היא לא נעימה. אבל אחר כך הרגשתי כל כך חזקה שאצליח לעמוד מולו. ולומר את הלא שלי.

וגם אמרתי לו שאני מוכנה רק להתחבק בעירום. היה לי ברור שהוא ינסה לעשות משהו מעבר אבל אני הבהרתי שוב ושוב שזה הדבר היחיד שאני רוצה וידעתי שברגע האמת, נראה כבר לאן הרוח תנשוב

אני רוצה רגע לעשות הפסקה מתודית ולדבר על עירום.

בעבר נורא נורא התביישתי להיות בעירום. אמא שלי שנים הציקה לי שהחזה שלי גדול מדי וצחקה עלי (אגב, בדיעבד הוא לא גדול אלא ממוצע. לה יש חזה קטן מאוד ולכן מבחינתה שלי הוא ענק). וגם היא אמרה לי כמובן הרבה אמירות מכאיבות על המשקל שלי. בשילוב ההתעללות הנפשית והביקורת שקיבלתי ממנה, הייתי בטוחה שאני האדם הכי מכוער ביקום.

גם אף פעם לא קיבלתי פידבק מהסביבה על היופי שלי אז חשבתי שהוא לא קיים.

ורק בשנה האחרונה, בעקבות השחיה והחשיפה לגופים שונים בבריכה והמון נשים עירומות במלתחות, אני מבינה שהגוף שלי בסדר. הוא לא מושלם. אבל הוא גם לא מכוער.

וזה כיף להרגיש שאני לא צריכה להחביא את הגוף שלי ולהתבייש בו

חזרה לדייט בעירום- חשבתי לעצמי, נו, זה לא כזה נורא להוריד חולצה ועוד כמה פריטים מול בחור. גם הוא יוריד ויהיה עירום. גם מהתמונות ששלח, היה לי ברור שבגלל שאני אתלטית, אבסולוטית אני יפה יותר ולא צריכה לחשוש מהשוואות.

עשיתי את כל ההכנות לדייט כזה – משחתי לק על הציפורניים, גילחתי את הרגליים, דיללתי שיערות במקומות שרציתי ובעיקר הבטן שלי לא הפסיקה לכאוב. לא הצלחתי להרדם כל הלילה. באתי למקום הדייט קצת יותר מוקדם והבחור ביטל דחה למועד לא ידוע.

שעה אחר כך, הוא פתאום התחרט וכן רצה להפגש, רק שאני כבר לא רציתי. אמרתי לו בוא נפגש ביום אחר. ואז הוא אמר שבעצם הוא ממש רצה לפגוש אותי והוא מצטער. עניתי שננסה להפגש בהמשך השבוע ונתתי דדליין עד שישי וכרגע הכדור בידיים שלו.

ברור לי שזה לא יוביל לזוגיות אבל אני כן רוצה פרטנר לחקור את הגוף ולהתענג. רק שצריכה שזה יהיה במסורה. לאט לאט. במרחב הכי מכיל ובטוח שיש. נראה אם הוא יצליח להתאפק

28 תגובות על ״חזרה לעולם הדייטים״

  1. צחקתי לכל אורך התיאור של הדייט עם גלעד. הוא נשמע כמו דמות נורא שטוחה וסטראוטיפית של בן אדם טיפש.

    התיאור על הדייט בעירום היה קצת קרינג'י. גם כל הפורמט הזה של דייט בעירום נשמע מוזר. לא ידעתי שיש דבר כזה.

    בקיצור, לא נראה לי שהפסדת. מאחל לך למצוא בקרוב את האחד שלך…

    נחמד לקרוא שאת מרגישה בנוח עם הגוף שלך.

    Liked by 1 person

    1. הייתי חייבת לראות את הגלעד הזה במציאות כדי להבין שזה קיים. ולגבי הדייט בעירום, זה אכן קרינג'י. יש מצב שהוא כן יקרה בקרוב ואני מקווה מאוד שהוא יקח את הזמן כי אם לא, אני אגיד לא ואלך

      אהבתי

  2. אמא שלך נשמעת בדיוק כמו אמא שלי לגבי הנושא הזה של החזה. אני אישית פשוט התפתחתי יחסית מוקדם והחזה שלי כנראה גדול אל לא ברמה חריגה – אבל אמא שלי התנהגה כאילו מדובר על חזה בגודל שדורש ניתוח הקטנה בשניה שהוא גדל מעבר לקאפ בי פחות או יותר.

    ושיא הקטע שזה לא עבר לה. בדיוק אתמול בארוחת החג היא התחילה לדבר על הילדה בת ה 13 של בן הדו שלי ואיך היא הצטלמה לאחרונה עם איפור מוגזם ומכוער – והייתה חייבת גם להעיר על איזה חזה גדול יש לה. פתחתי את הפייסבוק של אישתו של בן הדוד שלי וראיתי כמה תמונות של הילדה בבגד ים בינואר ולא ראיתי שום דבר חריג, כנראה שוב מישהי מוני שפשוט התפתחה מוקדם.

    בדיעבד אני נזכרת שהיא לא פעם היתה מעירה על חזה של נשים אחרות בכל מיני מצבים כמו למשל שזה לא מחמיא ללבוש בגד ים בלי חזיה פנימית כמו המצילות בבריכה שבה היינו שוחים כשהייתי ילדה ונערה.

    Liked by 1 person

      1. לא יכולתי לחזק את הילדה כי בן הדוד שלי והמשפחה שלו גרים בבריטניה, מה שלפחות אומר שהילדה לא ממש חשופה להערות האלו של אמא שלי. זו בדיוק הסיבה שהייתי צריכה לבדוק איך היא נראית בפייסבוק כי לא יוצא לי לראות אותה באופן אישי.

        כן, זה מבאס לגדול עם התחושה שאת מכוערת, ואני חושבת שהתחושה הזו שאמא שלי שידרה לי כל השנים שהגוף שלי מכוער גרם לזה שבסופו של דבר השמנתי למשקלים מטורפים כי בלאו הכי אני שמנה איומה ונוראית גם כשאני בעצם די רזה – אז מה זה משנה אם אני שוקלת שישים קילו או 140 קילו?

        אהבתי

        1. בגיל 13, הגוף כל כך משתנה שעדיין אין שום פרופורציות ואין שום סיבה להגיב על משקל…

          ואני לגמרי מבינה אותך על המשקל. אני הפסקתי להשקל ולהסתכל על משקל אלא איך אני מרגישה (וגם עכשיו כשאני שוחה והגוף משתנה, אני מזכירה לעצמי שזה בסדר להתנפח כי אני מתאמנת וזה לא אומר שאני שמנה)

          אהבתי

          1. רק שאני כן הגעתי ל 140 פלוס קילו…

            וברור שבגיל 13 מבנה הגוף יכול מאוד להשתנות. יש נערות שמתחילות להתפתח בגיל 11 ואפילו קצת יותר מוקדם, ובגיל 12 – 13 מגיעות למידת החזיה הסופית שלהן פחות או יותר, ויש נערות שבגיל הזה אפילו לא התחילו להתפתח… אי אפשר לקבוע לפי מתי מתחילה ההתפתחות מה יהיה הגודל הסופי של החזה.

            Liked by 1 person

            1. בול. אני נראיתי שמנמנה בגיל 15. זה לא מצביע בכלל איך תראי עשר שנים אח"כ

              שלא נדבר שהגוף שלנו כל הזמן משתנה ואם תניקי החזה ימשיך להשתנות. אבל חוץ מזה, מה זה בכלל משנה? גבר לא אמור להתאהב בך בגלל גודל החזה..

              אהבתי

  3. לקרוא את הפוסטים שלך זה מה שנקרא בלעז לראות רכבת במסלול התנגשות. והנורמות שהדור שלך יצר חלות גם על הבומרים המגיבים כלומר: אסור לפגוע, אסור לבקר, לקבל, להכיל. ובדרך נותנים לך לעשות את כל הטעויות האפשרויות. אבל אני אומר את אשר על ליבי. אז ככה: את פוגשת את כל תחתית הג'יפה של המין הגברי, ממש מגרדת את הלכלוך מתחת למקרר והכל מבחירה. דייט בעירום. מי את חושבת הולך לזה מתוך המין הגברי? המקבילים שלך? הטובים אך הביישנים או הפגועים או אלו הפוגעים. ניחוש אחד. יש לך שתי אפשרויות: האחת, הדרך שאת בה: הקלה והמהירה. להיות טרף קל בטינדר. ניסית פעם, לא עבד. למה לא? עוד פעם. השניה, האיטית והסבוכה לחפש שכמוך. יש דרכים. מועדוני ספרים, ערבי שירה, יותר הייטק? משחקי תפקידים. נרדים? חננות? כן. זה מה שאת צריכה. תתגברי על התדמיות. תתבגרי.

    והנה הדבר שרצית לומר זמן רב: איך שנהגת במקום העבודה שלך? לא. לא הגיעו לך מחמאות. הבנאדם היחיד שעזר לך, שם לך יד על הכתף. ביג דיל. איני יודע אם היו לו מחשבות על איך לתקתק אותך. מוכן לקחת את המילה שלך שהיו לו מבטים מלוכלכים. היית צריכה להגיד – להגיד, לא לכתוב עם ראיות לעתיד – תפסיק וזהו. נניח אפילו הוא מתוסכל מינית ורצה פרגית. נניח. כאלה חננות לעיתים נדירות ימשיכו מעל הנגיעה בכתף. מכל התיאור שלך הוא נשמע גבר במשבר גיל העמידה שרוצה להרגיש את היוחנן ניעור לרגע. ומה עשית? התלוננת עליו. אתה יודעת איזה התקף לב זה גורם לאדם בגילו? אדם שבנה את הקריירה צעד אחרי צעד. לספר לאישה? לא לספר? מה יעשו? פיטורין? איך להסביר את עצמי? הרי כל הצעדים שאת עושה בתעשיה גם הוא היה צריך לעשות. אבל בהנף יד אחת נחריב. למה לא?

    ואז כמובן תלונות שאף אחד לא מוכן לשמש כמנטור. לא שמתי יד על כתף של אף בחורה שהדרכתי וגם לא תיקתקתי אף אחת מהן אבל אני פחות ופחות מסייע במנטורינג ואני מנטור מעולה. למה לי? שאחטוף תלונה? וכולם כאן להקת מעודדות. טוב עשית. איזה אמיצה. פצצה. מה יצא? פוטרת. את חושבת שזה שלא שיחק תפקיד? ודאי ששיחק. אני לא אומר לא להתלונן. אבל צריך להיות בני אדם ולא לשחק אותה טהורים בעבודה ובטינדר…. צריך להיות בני אדם. טעה? להגיד. בפנים. מה היה קורה? סביר להניח שפשוט היה נמנע מעתה והלאה. כל התיאור שלו לפי דבריך זה של איזה חננה ולא רודף שמלות ומטריד סדרתי. אבל לא, הבה נחריב לו את החיים. נתלונן רשמית. שיחקת אותה.

    את, הדור שלך יוצר את העולם הזה. עולם חרדי. גבולות בין חול לקודש. בחול- אסור לגעת בי. אפילו לא בכתף. גם לא להסתכל. אחרת נתלונן. הפרת לי את האוטונומיה! בקודש- עולם המין – פעם ראשונה נפגשים בעירום. כל הנשים אובייקט בשוק הזיונים. בהצלחה עם העולם שבנית.

    וללהקת המעודדות שלך: אתם העלובים האמיתיים. שואבים הנאה מלהתבונן בה כושלת. הרי כולכם אנשים עם ניסיון ואתם יודעים שלו מקבילה שלכם שעבדה שלושים שנה בחברה, היתה נוגעת בכתף!!! והיתה חוטפת תלונה, התגובה שלכם היתה אחרת. 

    אהבתי

      1. טוב, אני לא הייתי רוצה לצדד במגיב הזה אבל יש משהו במה שהוא אומר.
        עזבי אותך מהבולשיט על הטרדה מינית. חוויות הדייטים שלך הן באמת רכבת על מסלול התנגשות.
        את יוצאת עם כל מיני יצורים שברור שאין לך עתיד איתם ולהמצא איתם באותו מקום נשמע מטריד.
        לבזבז את הזמן שלך על בחור טיפש זה עוד איכשהו עובר בגרון, אבל בחור שמציע לך דייט בעירום, לא מכבד את הגבולות שלך, נעלם לך, ואז את רוצה לצאת איתו שוב? למה לך?! תגידי לו שילך לחפש את עצמו. מגיע לך יותר.

        Liked by 1 person

        1. ג'ק, איך הכרת את נחושת? מיד חשבת שהיא ההתאמה המושלמת?

          זו הסיבה שאני יוצאת עם בחורים שאין התאמות. כי בשנה האחרונה ניסיתי את האפליקציה רק עם בחורים שרצו משהו רציני ותאמו את מה שאני מחפשת והיו לי אפס דייטים…

          ולגבי אותו בחור בעירום, ברור לי שזוגיות לא תצא משם. אבל המטרה שם היא לא זוגיות אלא חקר הגוף

          אהבתי

          1. מתנצל אם פגעתי בך. מקווה שאת מבינה שאני בצד שלך. אני יכול להבין למה לתת צ'אנס לבחורים שהם לא בדיוק-בדיוק מה שאת רוצה. התפשרות זה דבר מבורך בעיניי. פשוט, זה נראה שאת יוצאת עם כל מיני יצורים שהם כל כך רחוק ממה שאת צריכה שזה אבוד מראש.
            ה initialization של האלגוריתם רחוק מדי בשביל שתהיה התכנסות לאופטימום :).

            פגשתי את נחושת ב OK Cupid, שהיום זה די דומה לטינדר. אני לא מתנגד לטינדר. למעשה, מה שאותו מגיב כתב על טינדר זו אחת הסיבות שהובילו אותי לחשוב שהוא מפגר.

            ג'ק מהעבודה (עוד חותמת של ישראבלוג של פעם ;))

            Liked by 2 אנשים

            1. תזכור שעל לא יצורים אני לא אכתוב פה אז יש פה הטיה… ומהנסיון שלי, אין ממש בחורים רציניים עם ראש על הכתפיים באפליקציות. או לפחות אצלי צצים כל אלה שמחפשים רק פאן. יכול להיות שזה חלק מהמודל הכלכלי לדחוף אותי לעשות מנוי (תוהה אם לקנות עכשיו מנוי בכמה מאות שקלים. כן, אלה המחירים)

              אהבתי

        1. ממליץ לך לקרוא את הפוסט שקישור אליו אני מדביק למטה. הוא לא נכתב על ידי אני הבזוי אלא על ידי מנהל האתר. אני הרבה יותר צעיר ממנו וגישתי לנשים שונה ואיני מסכים עם כל תכני הפוסט אבל גדולתו של הפוסט שהוא נותן פרספקטיבה של כיצד הדברים נראים מהכיוון השני.

          והנה סיפור שלי: השנה, שהדרכתי עובדת כפופה לי באחת הפגישות היא כל הזמן נגעה בי ללא צורך. לו הייתי מספר – לא מתלונן – מספר את הענין הזה לאחראית כוח אדם ברויו הבא היא היתה עפה. אני הרבה שנים, היא חדשה ולא מאד מוצלחת ולמה להם בכלל שזה יהיה להם על הראש? לא סיפרתי. פשוט חדלתי מלהיפגש איתה. רצתה רומן? סתם לחוש קרבה? אין לי מושג. אבל לא שיחקתי אותה "הו כמה נפשי הרכה נפגעה." הייתי בנאדם. אם יש מישהו שמנהל רומן *בהסכמה* עם כפופה, הייתי מעיף אותו על טיל. זה סביבת עבודה בלתי נעימה. אם יש מישהו שכל יום מדבר בשפה מינית לעובדות, הייתי מעיף אותו על טיל. זה סביבת עבודה בלתי נעימה. אבל אנחנו עובדים עם בני אדם ויש התחלקויות. ולי מאד קשה שמישהי שנפשה נורא עמידה בעולם הדייטינג והיא מאפשרת לגברים להתנהג אליה כחפץ ("לחקור את הגוף" אלק) בחייה המקצועיים היא נפש רכה המתמוטטת ממגע בכתף. זה האופי החרדי של הדור שלך. קודש וחול. צריך להיות בני אדם ולחשוב על הענין מהכיוון של הצד השני. למה הוא לא התנצל מיידית כפי שהיה צריך? כי כתבת לו מייל והוא חשב על ראיות. אם היית בפעם הבאה שזה קורה אומרת לו: אני נורא מעריכה את עזרתך אבל קשה לי עם זה שנוגעים בי. אני די משוכנע שהוא היה מפסיק מיד ומתנצל. יכול להיות שגם בחיים לא היה עוזר לך יותר אבל לא בטוח. כן, לא היית באפי הלוחמת בערפדים וכאן לא היו חוגגים כאילו את רוזה פארק אבל היית בנאדם. אבל מי אני? אני דומן, סחי. אבל קראי בלוג של מישהו שאת מעריכה את דעתו:https://kankan111.blogspot.com/2016/02/blog-post_11.html

          https://kankan111.blogspot.com/2016/02/blog-post_11.html

          אהבתי

          1. אני מצטערת בשבילך שהוטרדת וזה נשמע ממש לא נעים. כאישה שכל הזמן חוצים את המרחב שלה, אני יודעת להבחין טוב מתי עוברים לי את הגבול. ובעיני אין ממש מקום לפקפק באישה או איש שאומרים שהם הוטרדו. אני לא יודעת מהיכן הסקת שזה היה רק מגע בכתף כי זה היה מעבר…

            אהבתי

          2. יש התחלקויות?
            זה לא מה שקרה בסיפור של יודית. זה לא רק שהייתה פעם אחת שהוא נגע לה בכתף.
            יודית העירה לו על המקום. במקום להתנצל ולקבל את ההערה שלה, הוא המשיך להציק לה בקשר לזה ולזרוק לה הערות. התברר שהוא נוהג ככה גם עם נשים אחרות. אם זה חוזר שוב ושוב זו לא התחלקות.
            ולגבי מה שקרה לך – גם לא התחלקות. מישהי עושה שוב ושוב משהו שפוגע בך (וגם לא מכבד את מקום העבודה) שתהיה מוכנה ללכת הבייתה.

            Liked by 1 person

          3. אפשר שאני אבחר עם מי ואיך אני אכנס למיטה ומצד שני, אנשים שאני לא מעוניינת במגע איתם, שלא יגעו בי. אין סתירה בין השניים. זאת הבחירה שלה והגוף שלה והיא תעשה מה שהיא רואה לנכון.

            Liked by 2 אנשים

  4. בת זוגי גדלה גם עם אמא מקטינה ומזלזלת. במקרה שלה, עקב היות האם קנאית בצורה חולנית עד כדי כך שפירשה בצורה מעוותת לגמרי את אהבת אב לבתו.

    למזלה של ד', היא בחורה סופר אינטליגנטית ולמדה מהר מאוד דבר או שניים, ודי מהר החליפה את המשקפיים המכוערים [בכוונה] שאמה רכשה בזוג יפה יותר [בת 13] ויצאה בלב מלא שמחה אל העולם.

    משהחלטנו להפוך לזוג, הפכתי מטרה לנסיונות להקטין את בת זוגי, בעיקר דרך המשקל שלה. היא, החותנת, היתה טוחנת. בסוף אמרתי לה: בחרתי את בתך כמות שהיא, זה לא מקומי ולא תפקידי להעיר לה על הגוף, על הרזיות ושאר דברים. די כבר!

    שמחתי לקרוא את התהליך הבריא שעברת בתיקון תמונת העולם המעוותת שקיבלת מאמך על עצמך.

    גם אני לא ממש "מת" על רעיון "דייט בעירום". היכן נמצאת מילת הבטחון שלך? [ במפגשים של סאדו-מאזו תמיד ישנה מילה בטון, שבהאמרה האירוע נגמר] היכן מתרחש "הדייט"? כמה את שולטת על האירוע על מרכיביו?

    Liked by 1 person

    1. שאלות טובות. דיברתי איתו בדיוק מה מותר ומה לא. בכוונה שמתי שם אפור כדי שנראה בין הגבולות מה כן אפשרי. יש לי תחושה שהוא עדיין ירצה לחצות את הגבול ואני אצטרך להתעקש על הלא שלי

      אבל משהו בבחור הזה בכל מקרה מרגיש לי לא סגור גם מהצד שלו. הוא מורח אותי ולדעתי יכול לקרות שזה לא יקרה בסוף

      Liked by 1 person

  5. יש כל כך הרבה אחרים בטינדר לחקור ולהנות. בשביל מה להפגש עם הדפוק הזה שלא יודע מה הוא רוצה מעצמו וממך? ולצערי אין דבר כזה דייט בעירום…. את תבואי ככה לגבר שלא מכיר ולא מכבד אותך, בטח שירצה הכל… כשאין קשר רגשי ולא אכפת לו ממך, גם הגבולות שלך לא יעניינו אותו…

    Liked by 2 אנשים

  6. דייט בערום = דייט סקס ללא מחוייבות = סטוץ
    אף פעם לא היה כוס התה שלי אבל בהחלט אפשר ללמוד, להתנסות, לחוות, לפתח ביטחון עצמי, לאהוב את הגוף, ללמוד מה וממה את נהנית בסקס. בהצלחה רבה!

    אהבתי

    1. תודה! 3>

      אני ממש מקווה שזה לא משהו חד פעמי אלא תהליך ארוך של גילוי הגוף כשכל פעם ננסה עוד משהו. לפחות ככה זה מבחינתי ואני משתוקקת לזה ממש (אם מבחינתו זה פעם אחת, שנינו נצא מאוכזבים כי אני אשים לא חד וברור והוא יתאכזב בענק)

      אהבתי

      1. נקודת הפתיחה שלך היא עירום ומשם זה יתגלגל מהר ולא בטוח שזה האדם שאת רוצה שיחקור את גופך.

        למה לא להפגש לדייט רגיל עם מישהו? אפילו בטינדר, קצת להכיר ואז כשיש קצת רגש או משיכה לצאת למסע חקר. זה כנראה יהיה מהנה יותר מלתת לסתם מישהו למשמש אותך.

        לגבי סינבד, אני חושב שהוא רוצה בטובתך גם אם הסגנון שלו בוטה. זה כמובן כיף כשיש להקת מעודדות כמו שהוא כתב, אבל דווקא כשמישהו נותן פרספקטיבה שונה כדאי לעצור רגע ולחשוב אולי אפשר לקחת משהו מדבריו.

        אהבתי

כתיבת תגובה