לפני מספר שבועות, טרם החלה הקורונה (כן, מאמינים שהעולם עדיין התקיים?..), קיבלתי וואטסאפ מאיזה יזם ששמע עלי מידידה ורצה להציע לי הצעה "לא שגרתית" כדבריו. הוא אמר שהוא רוצה שאהיה ה-CTO (כלומר אחראית על כל הפן הטכנולוגי) אצלו במיזם.
סיפרתי פה על הראיון עם החנטריש שהציע לי בערך את אותה הצעה ולכן כבר באתי מוכנה חשדנית. הלכתי לחקור על אותו אדם ברשת וגיליתי שהוא למד משפטים ומנהל עסקים באוניברסיטה מכובדת בארץ וב-10 השנים האחרונות מדלג בין עבודות. אבל מה שבאמת הפיל לי את הלסת הוא שיש לו בלוג על מיניות מודעת.
לא ציפיתי שזה יפעיל אצלי כזה טריגר שלילי
זוכרים את הבחור? אז לא סיפרתי פה אבל בזמנו הייתה לו קבוצה בנושא של מיניות מודעת.
תוך כדי הקשר גיליתי על הקבוצה והבנתי שאצלו זה היה שם נרדף להתעסקות אובססיבית על מיניות ומה מותר לעשות מבחינה מינית עפ"י ההלכה (כן. נשמע לא סקסי בכלל).
אז כשראיתי את הביטוי "מיניות מודעת", נאלמתי. לא הצלחתי להחזיר תשובה לאותו "יזם" ולא הפסקתי לחשוב על שום דבר אחר חוץ מ"מה אני עושה עכשיו". הייתי המומה שמספיק ביטוי אחד כדי לגלגל אותי אלף פעמים לאחור.
אז אחרי יום שלם שהמוח שלי מריץ בלופים מחשבות, פניתי לאחד החברים הטובים שלי וסיפרתי לו שנתקעתי. הוא הציע לערוך חיפוש משלו והיה שם כדי לתמוך:
בסוף, אחרי שאספתי מספיק מידע, הצלחתי להתגבר ולענות לו בחזרה (הסתבר לי שאין לו בכלל כסף לשלם וזה די עורבא פרח אז ירדתי מהעניין מהר מאוד…).
אתם יודעים, אני לא מגדירה את עצמי כבחורה חלשה ולכן כל כך הופתעתי שיש מילים שעבורי הן טריגר ובאמת יכולות לזרוק אותי לסיטואציות קשות. מה שכן, למדתי שטריגר יכול להיות אצל כל אחד
אני רק מקווה שבפעם הבאה כשאני שומעת על גבר שעוסק במיניות, זה פחות יטלטל אותי ואדע לדלג מעל זה…