היכן הגברים הקשובים הולכים כשהאגם קופא

השבוע שוב גבר מהאפליקציות התעופף אחרי שהסכמתי לגעת בו ונראה לי שאני לומדת את הלקח שלי. אבל רגע, נחזור להתחלה

את מייק הכרתי בבאמבל. היו לו בסה"כ שתי תמונות שבאף אחת מהן הוא לא הסתכל למצלמה: באחת הוא שיחק מול המחשב ובאחרת היה עם משקפי שמש. בכל אחת הוא נראה שונה והייתה לי תחושה שהן לא ממש מאותה תקופת זמן אבל בביו שלו היה כתוב שהוא בן 31 ואיש סיסטם וזה הספיק כדי שאאשר את הפרופיל.

שלחתי הודעה והתחלנו לדבר. הוא שלח בדיחה וקיבל נק' על ההומור. שלחתי בדיחה בחזרה והוא צחק (עוד כמה נק' לרקורד). התכתבנו והגענו לדבר על מיניות. רק שהתברר לי שבעוד אצלי מיניות זה מידע ממטפלים מיניים מוסמכים כמו אסתר פרל, לינדזי דו או אפילו פודקאסטים כמו קול הגבר, אצלו זה היה כל מיני פורומים של החלפות תפקידים ופטיש.

הוא הודה שהוא לא כ"כ מכיר את הדגדגן (איך?!) אבל שהוא מוכן לנסות. המשכנו לדבר והדגשתי כמה תקשורת זה דבר חשוב עבורי. שאין לי בעיה לנסות דברים שונים אבל הכל חייב להיות בתקשורת פתוחה

עברו כמה ימים והוא כתב לי שהוא גילח את כולו בשבילי. קצת הופתעתי כי לא ביקשתי ממנו כלום בעניין וגם קצת הרגשתי לחוצה שבעצם נשלח כאן מסר שהוא ירצה שאני אגלח את עצמי. וחוץ מזה, עם כל הדיבורים שלו על פטיש, הייתה לי תחושה שהבחור מושפע מפורנו (רבאק, הבחור בן 31, הוא לא יודע שפורנו זה לא המציאות?…)

אבל המשכנו להתכתב וקצת לעשות טיזרים וקבענו להפגש

היה לי ברור שהולך להיות מגע כלשהו במפגש ואפילו דיברנו על זה שאם אראה שאנחנו מתחברים, נוכל אחר כך לקפוץ אלי הביתה ולהתמזמז. אבל מחשבות לחוד ומציאות לחוד (או כמו שאומרים ביידיש- האדם מתכנן והאלוהים צוחק)

קבענו להפגש וללכת בחוץ אבל כמו שאמרתי קודם, צחקו עלינו מלמעלה וירד מבול. אז נכנסתי אליו לאוטו וחיפשנו בית קפה פתוח. עברנו בין כמה בתי קפה וכולם היו סגורים. אז החלטנו להתיישב אצלו באוטו.

אחרי שלושה משפטים, הוא שאל אם אני רוצה לגעת לו למטה ולראות שהוא מגולח. זה היה לי קצת יותר מדי ישיר על ההתחלה ולמען האמת די בוטה וסירבתי. אמרתי שאני צריכה קצת להתחמם לפני. אז המשכנו לדבר ובהמשך הוא סיפר לי שהוא ממש מגורה. שאלתי אותו הוא ירצה שאגע בו וברור שהוא אמר כן ושלח את היד שלי לגעת לו בערווה.

אמרתי שגם אני אשמח אם אח"כ הוא יגע בי והוא אמר שברור. הוא שאל אם הוא יכול לגעת לי בחזה והשבתי בחיוב, רק שהוא מחץ לי את הציצי קצת יותר מדי והאמת שזה לא ממש היה נעים ועצרתי אותו. אמרתי שאשמח שנגיע בהמשך למטה והוא הסכים. כל הזמן הזה, שנינו היינו לבושים לגמרי. אני הייתי עם מכופתרת ולכן הוא פשוט חלץ את השד ואח"כ החזרתי אותו פנימה

המשכתי ללטף את הזין שלו ולמחוץ בעדינות את הביצים שלו. הוא אמר שזה עדין וביקש שאמחוץ בחוזקה (איך לא נדלקה לי נורת האזהרה בראש שהבחור באמת מושפע מפורנו?…) וכך עשיתי עם רתיעה קלה שאכאיב לו אבל הוא נאנח וכך המשכתי ללחוץ שם בחוזקה. אחרי שתי דקות הוא שם את היד שלו על הזין ופולט (ליטרלי): יו, אני ממש מצטער אבל גמרתי. לא הבנתי למה צריך להצטער ואמרתי שזה בסדר ואפשר לעבור אלי. רק שהוא לא היה מוכן לשמוע על זה.

הוא אמר שאחרי שהוא גומר עובר לו כל החשק (??!) ושהוא מצטער כי המטרה שלו זה שנגמור ביחד (הייתי המומה שהבחור בטוח שזה הדבר הכי חשוב בסקס). הוא אמר בפעם הבאה נתחיל ממני אבל פה כבר הייתי סקפטית כי עם אופן הפעולה שלו, לא הייתי בטוחה שבאמת אכפת לו. גם לא רציתי שזה יהיה מירוץ של אורגזמות אלא חיבור נפשות (אני יותר מדי רומנטית?)

אמרתי לו שאני די מבואסת אבל לא היה נראה שממש אכפת לו לתקן את המצב, אלא שהוא היה מובך שגמר כל כך מהר. הלכתי הביתה ולא הפסקתי לחשוב על הסיטואציה הלא נעימה שהייתה לי. למחרת הרגשתי מאוד לא בנוח ורציתי להבין מה קרה. אז שלחתי לו הודעה:

תזכורת לעצמי: ככה נראים דושים

מפה הוא בעצם הסביר לי שהוא לא בנוי ללדבר ולתקשר ("את תקשורתית ופתוחה להבנה אבל אני פחות. נחמד לי להתכתב ולדבר איתך אבל אני בנוי לחלק המכני"). ברור שאני מבואסת לאללה ותוהה האם בכלל קיימים גברים רגישים ושלא פוחדים ממיניות. מהחוויה שלי עד כה, הגברים החכמים שפגשתי יכולים להיות מאוד תוקפנים ואילו הגברים שאפשר להיות מיניים איתם מאוד רדודים. מצד שני, בלי להמשיך לנסות, פשוט לא אדע ואולי אפילו אכיר מישהו שכן יכול לקיים את שתי הדרישות…

הורמונלית

יש הרבה דברים שלא מספרים לנו בבי"ס. אחד מהם הוא כמה נשים מושפעות מההורמונים שלהם. הנה, עכשיו למשל, אני לפני ביוץ והגוף שלי עובר רעידת אדמה קטנה – עור הפנים שלי משתגע, הדכדוך נותן את אותותיו והרעב הלא ברור פתאום חוטף אותי

אבל אף אחד במערכת החינוך לא חושב לספר לך על זה

למשל, הלוואי שבשיעור החינוך המיני היחיד שאי פעם קיבלתי, בכיתה ז', היו אומרים לי: תקשיבי, את הולכת לקבל מחזור אבל תדעי שזה לא רק הדימום אלא זה הולך להיות מעגל של דברים: בהתחלה תרגישי סבבה, אז תהיה עליה או ירידה של רגשות ורצונות אח"כ תקבלי מחזור ויכול להיות שתרגישי שהאדמה נשמטה לך מתחת לרגליים אבל כשזה יגמר, בהדרגה תחזרי שוב למצב הראשוני

אני חושבת שאם הייתי זוכה לשמוע הסבר על כל המעגל של המחזור עם כל ההשלכות, כנראה שהרבה מההלקאה העצמית שחוויתי כנערה וכאישה צעירה היה נחסך. בוא ניקח את העליה במשקל. לפני כל מחזור אני מעלה קצת יותר מחצי קילו. האם אני צריכה להתחיל משטר דיאטה רק בגלל ההורמונים שלי? לא. אני לא צריכה להלחם בגוף שלי. הוא מספיק חכם כדי לעשות את העבודה שלו וגם לו יש תקופות שהוא צריך יותר מנוחה.

חוץ מזה, המשקל יורד בהדרגה למצבו המקורי אחרי המחזור (עד למחזור הבא 😉 )

לפני כמה חודשים התחלתי לקרוא לעומק על המחזור ועל מעגל ההורמונים בגוף שלנו. הבנתי שהרבה מהרגעים בהם אני מרגישה שאני רוצה לשבת לבד, לנשום עמוק ולהתכנס לתוך העצב נובעים כי אני עומדת לקבל מחזור או שאני במחזור.

יש הרבה דברים מתסכלים בלהיות בדיכאון שנובע בעצם מהגוף שלך.

הראשון, שלא מקובל ולגיטימי להגיד את המילה מ ח ז ו ר ליד אנשים ובמיוחד לא שאת במחזור ולשתף בקשיים שלך בעקבותיו ולכן אני לא יודעת איך לשתף בעצב השחור והסמיך באותה תקופה. אפילו עם החבר הכי קרוב אני לא מרגישה בנוח לדבר על זה ושהוא לא ירגיש מאויים אלא יהיה שם כדי לתמוך

השני הוא שאין סיבה ספציפית לעצב באותה תקופה. כל דבר קטן שלא מסתדר מועצם בגלל הדיכאון ואת מרגישה שאת סוחבת את כל קשיי העולם על הגב הקטן שלך. יחד עם תחושת הבדידות שבה את מרגישה שאין לך מקום לדבר על זה, נוצרת תחושת מחנק (כיף).

לפני כמה ימים הרגשתי שאני קורסת מעודף מטלות. דיברתי עם חבר ופשוט אמרתי לו שנשבר לי. עשר דקות רק שטפתי אותו עם כמה שאני לא יכולה יותר עם אנשים שלוקחים את הזמן שלי כמובן מאליו ושאין לי זמן לעצמי(עדיין לא קלטתי שאני עומדת לפני ביוץ 😅). הוא קצת נבהל מהייאוש שלי ואמר שהוא הולך לקחת על עצמו מטלה קטנה שלוקחת לי המון זמן אבל בפועל אפשר להפוך למשהו אוטומטי ויעיל עם קצת עזרה מהטכנולוגיה.

אז לפחות דבר אחד יצא טוב מהסיפור כי בעיות קטנות, גדלות להיות בעיות ענקיות בתקופה כזו וזה מכריח אותך לטפל בהן. מקווה לצאת מהדכדוך כמה שיותר מהר עם כוחות מחודשים

 

שיחת נפש על קונדומים או מזל שיש חברים

במסיבת פורים שהתקיימה לפני שבוע, חילקו קונדומים חינם וכישראלית טובה ברור שלקחתי אחד ושמתי בארנק 🙃

כמה ימים אח"כ התחלתי לתהות תהיות חשובות ביותר, נגיד- האם קונדום יכול להיות פג תוקף. חשבתי לעצמי את מי אני יכולה לשאול וא' מיד עלה לי במחשבה אבל התביישתי וחשבתי לעצמי שכמות השאלות שעלולה לצוץ(נגיד, למה לעזאזל יש לי קונדום בארנק) רק תביך אותי יותר

אז כמדמ"חניקית אמיתית, הלכתי לדוקטור גוגל (מסתבר שלא כל השאלות נשאלו ב-STACKOVEFLOW 😉 ) וגיליתי שיש תוקף ושהשאלה היא לגיטימית ונפוצה הרבה יותר ממה שחשבתי. פה כבר הבנתי שאני ממש רוצה לדבר עם א' ולספר לו את כל הסיפור

וכך היה 🙂

א' היה הכי לא שיפוטי והתפעל שאני מוכנה לכל פעולה (אני חושבת שהוא קצת קינא כי הוא לא רואה את עצמו עושה שום דבר באופן ספונטני  😛). משם גלשנו לשיחה על האם בכלל ומתי צריך לבקש מהפרטנר להשתמש בקונדום ובסוף הגענו לדבר על דימוי גוף

ופה היה כבר ממש מעניין לדבר עם בן על דימוי עצמי.

על האם גם הוא מרגיש לא נוח בבגדי ים (מסתבר שספידו מרגיש חשוף..אבל דווקא בגלל החשש שדברים יצאו משם ובגלל שזה לוחץ ופחות נוח)

על האם גם הוא מרגיש חשוף כשהוא צריך להתפשט מול מישהי

ועוד כל מיני שאלות שאפשר לשאול רק כשיש שיחה עמוקה עם קשר כל כך חזק ובטוח.

מה שמעניין הוא שאני לא מדברת עם א' כל יום, אפילו לא כל שבוע, אבל אני מרגישה שאיתו באמת אני יכולה לשתף בפחדים, להיות פגיעה ולא לחשוש מביקורת, בדיוק ברגעים כאלה

מאחלת לכם חברים כאלה קרובים 3>

חינוך מיני

אז לפני שבוע התחלתי לראות את SEX EDUCATION בנטפליקס והתמכרתי. בעצם, התחלתי לראות את הסדרה כבר לפני חודש אבל סצינת הפתיחה שמכילה 2 אנשים שמזדיינים מול הפנים שלך עוררה בי בחילה וסלידה. לא הבנתי למה סדרה על סקס ועוד כזו שבאה עם סקס מול הפנים שלך, בלי אינטימיות או אהבה תדבר אלי…

אלא שההמלצות המשיכו להגיע אלי והחלטתי לתת הזדמנות שניה. דילגתי על אותה סצינת פתיחה וגיליתי סדרה מדהימה. כן, מופיעה סצינה פתיחה דומה באחד הפרקים בהמשך (ששוב דילגתי עליה) אבל חוץ מזה, כל הסצינות שם של הסקס מעוררות מחשבה או הזדהות עמוקה.

הסדרה מאוד מצחיקה למרות כל הרגעים העמוקים והלא תמיד פשוטים שיש לגיבורי הסדרה. לפעמים יש קצת קיטצ'יות אמריקאית אבל בינינו? לפעמים קיטצ' זה כל הכיף! 😉

כאחת שלא יצא לה עדיין לשכב עם מישהו (בטוחה עכשיו שמור חושבת שאין לי תקווה 😉 אגב, אני הכי LATE BLOOMER שאפשר וחושבת שזה עוד יקרה. רק בשנה האחרונה הרגשתי שאני מסוגלת ממש לסמוך על בנים..טוב, כמעט >< ), הפתיע אותי שגם אצל בנים יש בדיוק את אותן התחושות לגבי סקס וללהיות בתול. שבעצם, כולנו מפחדים שנפספס את הרכבת וכולנו מפחדים להיות לבד.

אני רק מקווה שברגע האמת, האחת או האחד יהיו הכי רגישים שאפשר כי אני יודעת שהחוסר נסיון יכול לסבך את העניינים (אבל הי, אוננות זו גם אחלה דרך להכיר את עצמך) וגם שיש סיכוי שזה יהיה כואב (בוא נקווה שלא).

רק מחכה שתבוא 3>