שיחת נפש על קונדומים או מזל שיש חברים

במסיבת פורים שהתקיימה לפני שבוע, חילקו קונדומים חינם וכישראלית טובה ברור שלקחתי אחד ושמתי בארנק 🙃

כמה ימים אח"כ התחלתי לתהות תהיות חשובות ביותר, נגיד- האם קונדום יכול להיות פג תוקף. חשבתי לעצמי את מי אני יכולה לשאול וא' מיד עלה לי במחשבה אבל התביישתי וחשבתי לעצמי שכמות השאלות שעלולה לצוץ(נגיד, למה לעזאזל יש לי קונדום בארנק) רק תביך אותי יותר

אז כמדמ"חניקית אמיתית, הלכתי לדוקטור גוגל (מסתבר שלא כל השאלות נשאלו ב-STACKOVEFLOW 😉 ) וגיליתי שיש תוקף ושהשאלה היא לגיטימית ונפוצה הרבה יותר ממה שחשבתי. פה כבר הבנתי שאני ממש רוצה לדבר עם א' ולספר לו את כל הסיפור

וכך היה 🙂

א' היה הכי לא שיפוטי והתפעל שאני מוכנה לכל פעולה (אני חושבת שהוא קצת קינא כי הוא לא רואה את עצמו עושה שום דבר באופן ספונטני  😛). משם גלשנו לשיחה על האם בכלל ומתי צריך לבקש מהפרטנר להשתמש בקונדום ובסוף הגענו לדבר על דימוי גוף

ופה היה כבר ממש מעניין לדבר עם בן על דימוי עצמי.

על האם גם הוא מרגיש לא נוח בבגדי ים (מסתבר שספידו מרגיש חשוף..אבל דווקא בגלל החשש שדברים יצאו משם ובגלל שזה לוחץ ופחות נוח)

על האם גם הוא מרגיש חשוף כשהוא צריך להתפשט מול מישהי

ועוד כל מיני שאלות שאפשר לשאול רק כשיש שיחה עמוקה עם קשר כל כך חזק ובטוח.

מה שמעניין הוא שאני לא מדברת עם א' כל יום, אפילו לא כל שבוע, אבל אני מרגישה שאיתו באמת אני יכולה לשתף בפחדים, להיות פגיעה ולא לחשוש מביקורת, בדיוק ברגעים כאלה

מאחלת לכם חברים כאלה קרובים 3>

בדידות, קווים לדמותה

שבוע שעבר הלכתי לפגוש חבר, נקרא לו בן.

בן היה ממצטייני הכיתה והחליט ללכת לעתודה. בן תמיד ידע שהוא רוצה להיות הטופ של הטופ- מהנדס וגם שם הוא הלך על המסלול הכי קשה- הנדסת חשמל. כדי להוסיף פלפל לכל העניין הוא שילב את המסלול עם פיזיקה, כי… למה לא?

אז בן למד וחרש וגם שם הוא הצטיין. הוא הגיע סיים את התואר והגיע לצבא להכשרה נוספת  בחברה אזרחית. בגלל הרקע שלו והציונים שלו ייעדו אותו לתפקיד מקצועי וחשוב והחליטו לשלוח אותו על חשבון הפז״מ לשנה וחצי של הכשרה בשוק האזרחי.

שבוע שעבר פגשתי את בן והאדם שחשבתי שאפגוש, היה שונה ממה שציפיתי.

לבן נותרה שנה וחצי לשירות וחשבתי שהוא כבר מתכנן את העתיד שלו. במקום זה פגשתי אדם שמרגיש בודד ועצוב ועם המון חרטה.

הוא אמר לי שהוא לא בטוח שזה היה צעד נכון ללכת לעתודה, שהוא לא יודע מה יעשה בעתיד ואולי הוא לא מספיק מוכשר לעבוד באזרחות ושנורא חסר לו להיות בזוגיות.
התחלתי לפרק איתו את כל הבעיות האלה

הוא אמר שהוא נמצא במחלקה עם המון גאונים ושהוא לא מרגיש כזה חכם. הוא גם החליף תפקיד כל שנתיים ולכן הוא פוחד שבשוק זה לא יהיה בכלל נסיון. שלא נדבר על זה שהוא היסטרי מזה שהוא לא ירוויח מספיק והוא כבר דן את עצמו לעבוד במשהו שהוא לא אוהב רק בגלל הכסף.

בן גם סיפר לי שהוא רשום לאוקיי קיופיד ותוך חודשיים כבר היו לו 10(!) דייטים. הוא השוויץ בכמה תמונות ששם באתר (כמצטיין מולד, גם פה הוא טרח לקחת צילומים סמי-מקצועיים שבהם הוא נראה טוב) וסיפר לי כמה זה מתיש וכמה הוא פוחד שהוא לא ימצא מישהי שתאהב אותו

פה כבר ניערתי אותו ואמרתי שיש לו כל כך הרבה יכולות שאני לא חושבת שלא תהיה מישהי שלא תרצה אותו. גם אמרתי שעם התארים שיש לו, אני לא חושבת שתהיה בעיה למצוא עבודה באזרחות, במיוחד שיש לו נסיון מהצבא (וגם אם הוא עבר כל שנתיים תפקיד, עדיין 6.5 שנים בצבא לא הולכות ברגל).

הדבר שהדהים אותי זה שחשבתי שבעיות ״קטנות״ כאלה מטרידות רק אנשים שבאמת אין להם שומדבר. לא כאלה עם תעודות שיש להם (כמעט) כל מה שצריך בחיים. גם קלטתי שלהיות בחברה של אנשים ברמה גבוהה יכולה להפיל אותך מורלית. זה העלה בי תהיות האם זה טוב להיות בחברת אנשים שטובים ממך…

אמרתי לבן שלדעתי כדאי לו להתנדב כדי לקבל קצת פרופורציה אבל בעיקר כדי לראות כמה הוא שווה וגם להכיר עוד אנשים על הדרך… בכנות? אני לא יודעת כמה הוא יקפוץ על זה ואני לא רוצה להציק לו אבל בגלל הנטיה שלו להתבודד, אני מפחדת שהתחושות שלו רק יחמירו

well, אני צריכה לזכור שאני לא יכולה לתקן את העולם תמיד