אז השנה שלי הייתה עמוסה ברגעים קשים. מאוד קשים. אבל החלטתי להתמקד פה בכל הדברים הטובים שקרו, והיו לא מעט ב״ה 🙂
אז בואו נתחיל
- למדתי להכיר את עצמי טוב יותר – ממש כמו תרגול של פתירת קוביה הונגרית מבולגנת, ככה אני מרגישה שלמדתי להכיר את עצמי קצת יותר טוב. פתאום אני שמה לב למה אני מתכווצת, מה גורם לי להתעצבן ואיך לנסות ולמנוע את זה, מה גורם לי לחייך ומסב לי אושר.
- הגעתי למצב שאני מספיק בטוחה בעצמי כדי לא לנסות להשוות את עצמי כל הזמן לאחרים- ולא רק זה, כשאני שומעת על אנשים אחרים שקופצים גבוה, זה לא מרגיש לי שאני פחותת ערך
- אירגנתי כנס של כמה מאות אנשים והייתה חוויה- לא ממש שיתפתי על זה פה כי לא רציתי לחשוף את עצמי אבל זה היה כבד-מלחיץ-מרגש. פגשתי הרבה אנשים מדהימים ומדהימות ונגעלתי מהפוליטיקה והבירוקרטיה. אני עכשיו בצוות הארגון של הכנס #2 (כלומר, זו השנה השניה שהכנס יתקיים) ואחרי חודש כבר נשבר לי מהאינטרסנטים שם. אני חושבת שאשאר עד הסוף אבל אני לא אוהבת חלק מהמתנדבים בצוות הארגון ושיש כאלה שרק באו ומבקרים כל דבר שזז (תכבדו לפחות קצת את העובדה שיש לי נסיון…)
- לא ויתרתי על הלימודים (עדיין) – ניגשתי לקורסים קשים, בעצם סופר קשים, בהם קורסים של תואר שני ולמרות שהרגשתי בהם מאוד קטנה ניגשתי למבחנים, התעקשתי להבחן שוב אם המרצה החליט לתת לי אפס והבנתי כמה שאני נהנית ללמוד (גם אם הציונים לא משקפים את זה…כנראה שאף אחד לא סיפר להם שהם לא מראים בכלל מידת השקעה)
- יצאתי עם בחור וקיבלתי את האמונה שאני יכולה להתאהב עד מעל הראש במישהו כבר ממבט ראשון (נו טוב, שני 😉 ) -האמת שזה עשה לי תאבון להכיר אנשים ולצאת יותר. הבעיה הקטנה שאני סולדת מכל אפליקציות ואתרי ההיכרויות. אני אנסה למצוא דרכים השנה להיות בחברת רווקים ורווקות (מוזמנות/ים לזרוק רעיונות! ולא, חדר כושר לבטטה כמוני פחות בא בחשבון 😉 )
- יצאתי לסוגשל בליינד דייט עם מישהו שהכרתי דרך ישרא ושהצחיק אותי ממש וכבש אותי בהתכתבויות בסקייפ אבל בחיים האמיתיים היה יבש יותר מחצץ. זה לימד אותי שבמקרה שלי, לפני שיוצאים עם מישהו ע״ס התכתבויות צריך לעבור דרך שלב של דיבור בטלפון כדי להבין שאנחנו באמת על אותו הגל
- זכיתי במלגה מדהימה לכנס טכנולוגי – אני מתרגשת וגם מאוד לחוצה. אדווח מהשטח 😉
- התראיינתי להמון משרות, שיניתי גישה והתחלתי חיפוש ממוקד וכמעט סגרתי חוזה למשרת חלומות (מפתחת אלגוריתמים) – החוזה נפל בדקה ה-90 בגלל עניין שלא תלוי בי. זה גרם לי להבין שאני יכולה להתקבל לתפקידים שמעניינים אותי. אני מתפללת שעכשיו עם החזרה לחיפוש עבודה אני באמת אחפש ואמצא משהו שיהיה לי כיף לעבוד בו
- בזכות הבלוג הכרתי עוד המון חברות וירטואליות ונוצרה לי קהילה תומכת פה. אין לי מספיק מילים כדי להביע לכן תודה
- ראיתי הרבה רגעי טבע שעשו לי טוב בלב – שקיעות, זריחות, עצים מלבלבים. אפילו לשכב על הדשא מתחת לעץ פורח ופשוט להנות מהרגע. לא יודעת איך ילדת עיר כמוני להורים שהם אנשי עיר יצאה כל כך מאוהבת בטבע 😛
אה ועוד סעיף אחד קטן ומשמעותי – התעמקתי ביהדות. מצד אחד הלכתי לשיעורי פרשת שבוע שהעביר רב אורתודוקסי ומצד שני הלכתי לקורס קונסרבטיבי של קריאת התורה ואפילו התנדבתי נודבתי לקריאות מהתורה. אני מרגישה שהיהדות (לא זו המחמירה שעוסקת בפנקסאות ובמה עשיתי או לא עשיתי) נתנה לי בסיס רחב יותר. היא נתנה לי פרספקטיבה וכלים להתמודד עם הלא נודע.
חיים על כוכב אחר 