אז היום העברתי את המצגת למרצה שהייתי צריכה לתת בפניו מצגת במהלך הסמסטר והוא הסביר לי שהוא עושה לי טובה שהוא לא נותן לי להציג אותה כי היא ביזיון. הייתי כל כך לחוצה מה-take 2 שבפועל אני לא ממש ישנה ובלחץ כבר שבועיים. קיבלתי משימה להציג שני מאמרים על אלגוריתמים שונים, שמבחינתי כתובים בסינית. ידעתי שאני לא מבינה כלום אבל לא הייתה ברירה
במשך שבועיים שלמים לקח לי להבין מה כתוב במאמרים ולהכין מזה מצגת. כשחזרתי למצגת שבוע אח״כ (לקחתי הפסקה ללמוד למבחן), הבנתי שבעצם אני לא מבינה הרבה. חזרתי לקרוא את המאמרים שוב. ושוב. ושוב. כל פעם נפל לי עוד אסימון אבל צצה עוד שאלה (קצת כמו תכנות שאת מתקנת באג אחד וצצים עוד חמישה חדשים)
ואז כשהעברתי את המצגת מול חברים הבנתי שיש הרבה חורים, שהיא לא מעניינת ושלמרות שיש בה המון נוסחאות ומתמטיקה אין בה את ה״למה?״
לא באמת הצלחתי להבין את המהות של הנוסחאות- מה הן מנסות לבדוק? מה רוצים לשפר? מה התוצאה של האלגוריתם? זה כמו שיהיה לך מתכון עם כל הרכיבים והוראות ההפעלה אבל לא תדעי מה אמור לצאת בסוף ואז באמת לא תביני למה שתרצי להשתמש במתכון הזה
אז חזרתי למקצה שיפורים. ניסיתי לחקור דרך מאמרים דומים ושברים מהרצאות שונות שמצאתי ברשת מה לעזאזל המטרה של האלגוריתמים שהייתי אמורה להציג. חקרתי, חפרתי ורק אתמול בחצות פתאום הקלפים התחילו להסתדר. הבנתי גם שכל המצגת הזו נמאסה עלי כי עבורי זו סיטואציה מלחיצה עם מצגת משעממת. החלטתי להפוך אותה לקצת יותר בהירה וגם מצחיקה. הכנסתי כמה בדיחות טראמפ (מה היינו עושים בלעדיו? 😉 ), מחקתי שקופיות ובארבע בבוקר סיימתי. בנוסף החלטתי שאני באה עם אנרגיות חיוביות ומראה התלהבות כלפי אותם האלגוריתמים.
הבוקר, בדרך למוסד הלימוד, עדיין הוספתי עוד כמה שינויים ובסוף העברתי את המצגת כמו גדולה. המרצה לא ריחם עלי והתקיל אותי על כל שקופית ושקופית. מהלחץ לא ראיתי שחלק מהתשובות לשאלות שלו ממש כתובים בשקופיות ואני מקווה שזה לא נראה שהכנתי את המצגת בחפיף. בסוף ההצגה המרצה שאל אותי כמה פעמים קראתי את המאמרים. האמת כשעכשיו אני חושבת על זה, אני לא בטוחה שלא היה שם זלזול. גם הבהרתי שהשקעתי מאוד ושהיה לי קשה מאוד אבל עברתי על המאמרים האלה כמה וכמה פעמים. החלטתי גם להרהיב עוז ולומר שלדעתי חבל שהמאמרים כתובים בצורה כל כך אקדמית ולא ברורה כי בסוף מדובר על סמביוזה בין התעשיה לאקדמיה וחבל שהתעשיה לא תוכל להשתמש באלגוריתמים שחוקרים אותם אם לא ברור מה כתוב שם… מה לגבי הציון? המרצה אמר שאני בטוח עוברת. הרגשתי כאילו מישהו נותן לי אגרוף קטן לבטן כי ״עובר״?? אני השקעתי את הנשמה שלי במצגת הזו. אני מקווה שאקבל עליה ציון הרבה יותר טוב מעובר..תחזיקו לי אצבעות
בכל מקרה, עכשיו, כשאני כבר ״אחרי״, אני מרגישה שפתאום אני מסוגלת לנשום. לקחת נשימה עמוקה, להכניס אוויר לריאות ולהרגיש משוחררת
חיים על כוכב אחר 
וואו, לא יכולה להתחיל לדמיין את המאמץ שלך ואת הלחץ שלך, אבל כל הכבוד שקראת את המאמרים שוב ושוב עד שהבנת מה רוצים בעצם להפיק מהאלגוריתמים האלה, ועוד ערכת שוב ושוב את המצגת, ועוד הוספת הומור…..וכן יכולה לדמיין את תחושת התסכול והאכזבה מההערה של המרצה "טוב, את בטוח עוברת". מה זה צריך להיות? שום הערכה על ההשקעה? על המאמץ? שום תוקף על הקושי?
שמחה בשבילך שנרגעת ושזה מאחורייך, מחכה לשמוע איזה ציון יתן לך בסוף
אהבתיLiked by 1 person
הוא כל הזמן מזלזל בי ואני תוהה אם יש משהו בי שגורם ככה להסתכל עלי. מצד אחד יש שיפור מה״ביזיון״ שהוא נתן לי אבל מצד שני, הוא עדיין מסתכל עלי מראש ההר לתחתית הבור
אהבתיאהבתי
בפעם הבאה שתרגישי נימה של זלזול, אל תתביישי לשאול למה ומדוע ולציין שזה לא מגיע לך. היה לי מקרה כזה פעם ואחרי שפעם אחר פעם הרגשתי שהוא נותן לי בראש, הרהבתי עוז ושאלתי למה? ורק אז הוא שם לב שזה מה שעשה, כנראה שלפעמים הם לא שמים לב להתנהגות שלהם. ובכל מקרה, העיקר שאת אחרי…:-)
אהבתיאהבתי
כששאלתי אותו מדוע קיבלתי ציון כה נמוך כשלמעלה מחצי מהכיתה קיבלה 90 ומעלה הוא ענה לי:
הציון משקלל גם את ההרצאה שהצגת בשבוע שעבר, אבל גם את הכישלון לתת הרצאה נאותה במהלך הקורס. זה לא נמחק.
ההרצאה בשבוע שעבר הייתה בסדר גמור אבל הייתה חסרה העמקה בנושאים מסוימים….אני סבור שהציון שנתתי ראוי והוגן.
קיצר, הוא רצה להעניש אותי על ההתנהגות שלו… הרמתי ידיים.. אני יודעת שההרצאה שנתתי היתה טובה מאוד וברמה לא פחות טובה ממה שאחרים נתנו. הוא פשוט בחר להביט עלי עקום
אהבתיאהבתי