שנה הלכה, שנה באה

בגיל 11, אחרי עוד יום שבו אני מסיימת את היום בבכי, הסתכלתי כרגיל לשמיים וחשבתי איפה ההורים ה"אמיתיים" שלי, אלה שבאמת אוהבים אותי. פתחתי את החלון, הסתכלתי למטה וחשבתי עד מתי אני אמשיך לסבול והאם היום סוף סוף אקפוץ וכמה זה יכאב באותו היום, הבנתי שאני לא יכולה להמשיך עם המחשבות האלה. זה או לסיים … המשך לקרוא שנה הלכה, שנה באה

אחרי ככלות הקול והתמונה

נכנסתי לרופא ואמרתי לו שלאחרונה אני לא מרגישה משהו ושקצת כואב לי הראש. הוספתי גם שיש מצב שזה נובע מלחץ כי "שמע, אני לא מספיקה לנשום מעודף משימות". הרופא אמר שכנראה באמת מדובר מלחץ אבל רק כדי להיות בטוחים, "בואי נעשה כמה בדיקות דם" עבר שבוע והרופא התקשר ואמר שאני צריכה לבוא אליו כדי לשמוע … המשך לקרוא אחרי ככלות הקול והתמונה