אהבה היא עיוורת?

סיימתי לראות את העונה של love is blind בנטפליקס ואני מרגישה שעבר בתוכי פרץ רוח שהזיז כמה מיתרים ויש סיכוי שתצא מנגינה חדשה החוצה

למי שלא מכירה, מדובר על קונספט דומה ל"חתונה ממבט ראשון" רק שזה משודרג:

לוקחים עשרה גברים ועשר נשים וכולם יוצאים לדייטים אחד עם השניה עם קאץ' – הגברים והנשים לא יכולים לראות זה את זה עד לאחר הצעת הנישואין. המטרה היא לבדוק האם ניתן להמשך לבן/בת זוג רק על סמך האופי ולהגיע משם לחתונה

לאחר הצעת הנישואין, הזוגות נפגשים וגרים יחד מספר שבועות ומגלים האם וכמה השפעה יש למימד הפיזי. בסוף התהליך הם אמורים להגיע לאידיליה ולהתחתן. לאורך כל התהליך כל אחד יכול לפרוש וזוגות מתפרקים על הדרך, כולל במעמד החופה עצמה. לכן נוצר מתח בכל פרק ורק רוצים לסיים את הסדרה (או לקרוא ספוילרים 😉 )

לאורך הצפיה בסדרה, פתאום הבנתי איך יכול להראות דייט כנה ואמיתי עם גברים ובעיקר שזה לא חייב להיות דומה לראיון עבודה עם פינג פונג של משפט שאלה – משפט תשובה. האמת, הופתעתי לראות שללא המימד הפיזי, גברים נפתחים ומדברים על רגשות. השיחות הופכות להיות הרבה יותר עמוקות. וגם לך נוצר מקום לצלול פנימה ולראות מה באמת מעניין אותך בגבר שאיתו תרצי להתחתן ולהקים משפחה

זה כזה קונספט מגניב, שאני מקווה שיצא החוצה כי ממש בא לי להשתתף בערב כזה (וזה לא חייב להיות הפקה. אפשר אפילו ספיד דייטינג כשיש מסך בין שני הצדדים…)

סתום בלום

מזמן לא כתבתי פוסט על זוגיות וגברים שמתחילים איתי, אז הנה, אני שמחה לבשר שמישהו התחיל איתי בפייסבוק 😱

בכל פעם שזה קורה, אני מופתעת מחדש.

אני לא יודעת אם אני הייתי מתחילה עם עצמי, למען האמת. לא רק בגלל שאני לא כליל היופי והשלמות ואין תמונה אחת שלי בבגד ים בפייסבוק (אוי הבושה!) אלא גם בגלל שאני בחורה עם דעות וזה יכול להרתיע (נו, פעם מישהי הסבירה לי שאף אחד לא יתחיל איתי אם אני פמיניסטית…מאז המעטתי בכתיבת פוסטים דעתנים בפייסבוק כדי לפחות להעמיד פנים שאני לא כזו נוראה 😉 )

הבעיה עם הבחור שהתחיל איתי שהוא… סתום בלום. קודם כל, הוא לא טורח לחזר אלא המשפט הראשון שלו הוא "את רווקה?" והמשפט השני היה "בת כמה את"

אם יש משהו שהוא טרן אוף בעיני, זה מישהו (או מישהי) ששואלים שאלות ישירות בלי בכלל להציג את עצמם קודם.

שנית, הבחור לא יודע להתנסח. ברצינות. מה אני אמורה להבין מהמשפט "אני למדי שם. אני למוד באלפני פלטו טכנאות אלפון".

זה המקור. הוא לא טרח לתקן את עצמו ואני לא המשכתי לשאול כי הבנתי שכנראה מדובר במקרה אבוד. הוא לא עולה חדש אלא ישראלי שלמד בתיכון טוב במרכז ת"א..

ודבר אחרון, הוא קרא לי "חמודה". אם יש דבר שמעצבן בחורה, במיוחד אם היא פמיניסטית זה שקוראים לה חמודה. זה מרגיש לי כינוי מקטין (אם הייתי קוראת למישהו חמוד, הוא כנראה היה נעלב ובצדק) וגם אחרי חמישה משפטים שהחלפנו, קצת קשה להסיק שאני "חמודה" (מה שזה לא אומר)

חשבתי להזמין אותו לדייט ולסיים עם הסאגה הזו אבל כשסיפרתי על זה לבן, הוא אמר "למה את מזמינה אותו? שהוא יזמין אותך!". אז עכשיו אני מחכה על המדוכה ובינתיים תוהה האם להטריל אותו בשאלות המפגרות שהוא שולח לי ("מה האוכל האהוב עליך?" עניתי לו ב"אני אוכלת אלגוריתמים לארוחת בוקר אבל היום הסתפקתי בטוסט עם גבינה ועגבניות שרי". לדעתי הוא לא הבין מה זה אלגוריתמים ואת הציניות שבי…שזה בכלל מרושע מצידי 😉 )

מבטיחה שאני לא כזו נוראית בחיים.. רק עם גברים שלא מאתגרים אותי 😉

הנה שיטה בטוחה לכבוש את הלב שלי- לנגן לי שיר. ואם אתה או את יודעים לנגן בצ'לו בכלל הלב שלי יפול מכל המדרגות

חצי דרקון מתוך חמישה

אתמול הייתי כל היום בספריה ולמדתי. כשחזרתי הביתה, הלכתי למטבח להכין משהו. אח שלי עומד שם ואנחנו מתחילים להתעדכן על איך עבר על כל אחד מאיתנו היום, פתאום אח שלי, שיחיה (הבחור בן 23), מביט עלי ואומר- את צריכה להוריד את השיערות בידיים שלך. אני משיבה לו במבט תוהה והוא אומר- ״מה? זה לא מושך בנים!״

סליחה? אני עונה. אבל אין לי כל כך הרבה שיער וחוץ מזה אם יש למישהו בעיה אז זו לא בעיה שלי.

אני רק מנסה לעזור לך, הוא עונה. אה והלק שלך? הוא כהה מדי! את צריכה להחליף למשהו בהיר יותר

הוא לוקח כמה צעדים אחורה ומסתכל על כל הלוק שלי ופולט- החולצה סבבה אבל הנעליים?? את צריכה להחליף למשהו יותר מגיב. אה והשיער? את צריכה משהו יותר מקורי. סתם לאסוף את השיער זה לא מספיק.

ואז אני קצת המומה מהחוצפה שלו.

״מה, אבל אני רק מנסה לעזור לך. זו האמת. בנים הם עם מפגר והחיצוניות זה מה שחשוב להם״

 

לא היה לי כוח להתווכח ולומר שבנים כאלה בכלל לא מושכים אותי ואולי זה טוב שהמצב הזה הדדי

השידך הראשון שלי

* 9 בבוקר, הטלפון מצלצל ממספר לא מוכר *

אני: שלום, מי זה?

הוא: זה ציקי, הבן של x ו-y

// x ו-y הם זוג דתי שאני יושבת איתם בחברותא של דתיים וחילונים פעם בשבוע על מקורות ביהדות //

אני: כן. מה קורה? *מתחילה לחשוב שאולי משהו לא טוב עם x ו-y ואולי הוא מתקשר להודיע לי*

הוא: הכל טוב. שמעי, חשבתי על משהו

אני: כן?

הוא: יש לי חבר שאני חושב שיוכל אולי להתאים לך

אני: אמממ אוקי

הוא: אני לא יודע בת כמה את אבל נראה לי שהוא קצת יותר צעיר ממך, הוא בן 22

אני: *חושבת לעצמי- אללה יסטור, הוא ממש קטן!* אוקי. ומה הוא עושה?

הוא: היינו ביחד בישיבה בסוסיא ( אני- *אוי, זו לא איזו התנחלות קיצונית?*) ואז הוא היה שנה בישיבה אחרת לפני הצבא, היה בהסדר וחזר אח״כ לישיבה ועכשיו הוא סיים שנה שם והחליט שהוא מפסיק את הישיבה ואני עדיין לא יודע להיכן הוא ימשיך

אני: *מסתכלת על השורטס שאני לובשת* אמ, שמע, זה ממש נחמד שחשבת עלי אבל אני לא בטוחה שאני מתאימה לו מבחינת הדתיות. אני הולכת עם מכנסיים ובקיץ גם עם מכנסיים קצרים

הוא: אה, אמ, אוקי. לא ידעתי שאת לובשת גם מכנסים… אבל יש לך בעיה לצאת עם מישהו דתי?

אני: יש משהו שאני יכולה לומר לך בלי שתעביר הלאה להורים שלך? אפשר להיות כנה איתך?

הוא: בטח

אני: לפני כמה חודשים יצאתי עם מישהו דתי ובסוף הפגישה הראשונה כששאלתי אותו אם אפשר לתת לו חיבוק, כי אני לא נוגעת באנשים בלי לבקש ואני יודעת שיש מצב שהוא שומר נגיעה, אז הוא הסביר לי שהוא שוכב רק עם בנות שקודם טובלות במקווה

הוא: אממ, וואוו, אוקי..

*משתררת שתיקה*

אני: כן, כמו שאתה המום, ככה גם אני הייתי

הוא: את בטוחה שהוא היה דתי?

אני: כן

הוא: ואת לא רוצה שאני אעביר להורים שלי כי הם שידכו לך אותו?

אני: *וואט? פאק, מה הקשר? הם לוחצים עלי בטירוף להתחתן אבל בינתיים הצלחתי להתחמק מהם* לא. בגלל שזה אינטימי ולא נעים לי להגיד להם את זה

הוא: אז תהיה לך בעיה לצאת עם מישהו דתי?

אני: ממש לא. אבל אני לא בחורה שאפשר להגיד לה מה ללבוש. מבחינתי אדם הוא לא רק מה הוא לובש אלא בנאדם שלם. זה לא רק החיצוניות, זה הפנימיות וככה גם אני מסתכלת על אנשים

הוא: אוקי. אני מבין אותך

אני: אז תברר אם זה מתאים לו

הוא: *נשמע קצת בהלם* אוקי..לא ידעתי את כל זה עליך..אני אברר איתו

— שעה מאוחר יותר —-

*מתקבלת ממנו שוב שיחת טלפון *ֿ

הוא: טוב, ביררתי וזה פחות מתאים לו

אני: טוב, סבבה. תודה שחשבת עלי


מעולם לא יצא לי שניסו לשדך אותי לבחור מתנחל שלומד בישיבה אבל תמיד יש פעם ראשונה 😉 הכי מצחיק אותי להבין איך הוא חשב שאני יכולה להתאים לו…