גמילה מרעש "חברתי"

שבוע שעבר המון אנשים צעקו והוציאו עלי עצבים וזה תוך כדי שיש לי גם ככה בלאגן בגלל הלימודים.


אז בחמישי נשברתי ולא הייתי מסוגלת לעשות כלום. ברמה שקמתי בבוקר וקלטתי שאני לא מסוגלת


ללכת לשיעור שלי וכל היום לא באמת הייתי מסוגלת להתרכז


 


אז חשבתי עם עצמי מה עושים והבנתי שאני צריכה להפרד מהוואטסאפ ומהפייסבוק


 


האמת שחשבתי שדווקא מהוואטסאפ יהיה קשה להתנתק אבל ברגע שאת מסירה את האפליקציה מהפלא', אין לך ברירה אלא להתרגל


הבעיה היא עם פייסבוק


אני לא מצליחה להגמל לחלוטין ועדיין יהיו אנשים מפגרים שיגידו לי הערות שם שיכנסו לי ללב וישרטו אותו.


 


בכל מקרה, רציתי לומר שהניתוק הזה עושה לי ממש טוב


אמם השבוע היה לי שבוע כ"כ לחוץ שכמעט בכיתי בסופו מרוב לחץ אבל אני בטוחה שאם היה לי וואטסאפ זה בכלל היה הורג אותי


אני כבר לא מסתכלת כל שניה במכשיר כדי לראות אם הגיעה הודעה


זה לא הדבר האחרון שאני עושה לפני שאני נרדמת והדבר הראשון שאני עושה כשאני קמה בבוקר


פשוט חופשיהסבבי


 


ממש ממש ממליצה! 🙂


 


 


יום קשה

כבר יומיים ברצף אני ישנה 6 שעות וזה משפיע עלי לא טוב. החלטתי בשמונה להפסיק הכל ולעשות משהו לעצמי.

חזרתי הביתה, הייתי חצי שעה בפייס ועכשיו ניקיתי קצת את המטבח ואני הולכת להכין סיר ענק של פסטה סבבי

 

האמת שזה רק השבוע הרביעי ללימודים ואני כבר ממוטטת, שזה קצת מלחיץ כי אני חושבת לעצמי – מה יהיה הלאה?

 

מצד שני, השבוע לא היה ממש סטנדרטי.

הייתי בהפגנה וידעתי שני חייבת לסיים לפחות חלק מהש"ב עד אז ולכן יצאתי רק בחצות מהאונ' הביתה

ויום למחרת כבר הייתי בהפגנה בבוקר ואז בערב הייי במפגש של נשים שגם נמשך לתוך הלילה ושוב יצא שישנתי ממש קצת

והיום שוב היה לי שיעור כבר בתשע (כמה רוע צריך בעולם? P:)….כיף

 

אתמול במפגש של נשים, פתאום שמתי לב שלהיות ביסית זה לא כזה נדיר. יום אחד אולי זה כבר יהיה בדיוק להיות גיי קריצה

חוץ מזה, מישהי הגדירה את עצמה כ"שורדת אונס".

בתור אחת שעברה אלימות במשפחה, ניסתה לצאת עם זה החוצה והוחרמה ע"י המשפחה,

ניסתה לדבר עם גורמים ב"מערכת" וקיבלה כאפה לפנים ובמקום תמיכה תהיה למה אני בכלל עושה סיפור,

תמיד הסתכלתי על עצמי בתור זו שנכשלה ולא הצליחה לעשות שום מעשה כדי לתקן או לשנות את המצב.

 

גם אם היום כבר אין כמעט אלימות, זה היה פחד שמרחף. כולנו במשפחה יודעים שהפתיל קצר. קצר מאוד.

וזה רק עניין של זמן עד שיהיה פיצוץ.

 

התיאור "שורדת" שינה אצלי משהו. זה לא שאני אשמה. אני זו החזקה. למרות כל הנפילות בדרך, ממש לא ברור שהצלחתי לשרת בצבא ביחידה טובה,

להצליח בלימודים בבי"ס למרות שחצי מהזמן פשוט לא הפסקתי לבכות ולהגיע לאקדמיה.

 

שורדת בהחלט מתאר את זה היטב. הבחירת מילים הזו עוררה בי איזה משהו חיובי. מצד שני היא שוב נוגעת לי פצע הפתוח הזה שאני צריכה להמשיך לחיות יחד עם האדם שהרס לי את החיים ואין לי ממש ברירה. היום אני כבר יכולה לגור מחוץ לבית אבל בזכות כחלון, ביבי, לפיד ושות' עדיין יש פה יוקר מחייה מטורף ואני תלויה בהורים ובמשפחה שלי…

 

י.

 

(התמונה מפה)

שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו

היום דיברתי עם סבתא שלי על כל המשמעות של להיות טוב ומה והאם זה עוזר לך

יש כאלה שאומרים שכדאי שתהיה טוב כדי שיהיה לפחות מנוול אחד פחות בעולם 😉

יש כאלה שאומרים שחשוב להיות טוב כי טוב הוא דבר מדבר וברגע שאתה טוב למישהו אחר,

אותו אדם ירצה להפיץ את הטוב שקיבל ואז יתפזר מלא טוב בעולם

ויש כאלה שעושים טוב כי הם חושבים שבסוף איכשהו הטוב יחזור אליהם 🙂

 

בכל אופן, היא סיפרה לי סיפור ממש מגניב על זה שסבתא שלי סיפרה:

פעם, ממש ממש מזמן (לפני 30+ שנה), סבתא שלי הלכה לבקר אמא של ילד בגן של דוד שלי שאיבדה את הבן הבכור שלה

בתאונת אימונים בצבא. לסבתא שלי הסתבר שהאמא יושבת לבד שבעה ושבגלל שהיא חדשה בבניין, אף שכן לא בא לבקר.

 

כאשר סתא שלי יצאה מהדירה ועזבה את הדירה, היא ירדה במעלית וראתה בתוכה אמא עם ילדה והבינה שהם גרים בבניין.

היא אמרה להן שיושבת בבניין מישהי שאיבדה עכשיו את הבן החייל שלה ושבטח הם לא מכירים אותה אבל בכל זאת הם שכנים

וזה רגע לא פשוט אז אולי הם יכולים לבוא לבקר אותה.

 

סבתא שלי הלכה משם בלי לדעת בדיוק האם הם הלכו לבקר אותה או לא.

 

*עשו fast forward ל-10 שנים קדימה*

 

סבתא שלי הסתבכה עם עניין ביוקרטי מול העירייה ונכנסה לחוב גדול. היא באה לעירייה לנסות ולדבר עם היועץ המשפטי ולא ממש הצליחה.

היא השאירה שם מכתב והלכה.

 

שבוע לאחר מכן כבר העניין סודר לשביעות רצונה והיא אומרת שאפילו היועץ המשפטי התקשר אליה אישית כדי לוודא שהכל הסתדר.

היא אמרה שזה היה נראה לה מוזר אבל שמחה שהעניין סודר מהר ובאופן טוב.

 

כמה ימים אח"כ, היא פוגשת אישה ברחוב.

אותה האישה אומרת לה- תגידי, נכון שהיה לך לאחרונה עניין בעירייה והוא סודר?

סבתא שלי מביעה בה בהתפעלות ואומרת-נכון.

אז אותה האישה אומרת לאמא שלי שהיא זוכרת אותה מאותו מקרה בה הןעלויחד במעלית וסבתא שלי ביקשה מהן לבקר את אותה אמא ששכלה בן.

מסתבר שאותה הגברת שפגשה את סבתא שלי ברחו, הייתה הילדה הקטנה של האמא. ואז לאחר כ-10 שנים היא עבדה בעירייה והיא ראתה את סבתא שלי מסתבכת בעירייה והיא החליטה לעזור לה מבלי שהיא תדע אז היא העביאה באופן אישי את המכתב ליועץ המשפטי של העירייה וכך העניין טופל באופן מקצועי ובמהירות….

 

היו טובים וטובות. זה בהחלט משתלם חיבוק של הסוררת

 

photo by Efrat Lozanov