מספרת לחברה שלא דיברתי איתה נצח בקצרה מה עובר עלי לאחרונה והיא בתגובה:
"וואוו אחותי, כמה התרחשויות. כל שורה שאני קוראת כאן ברור לי שהיא מצריכה הרבה משאבים קוגנטיבים ונפשיים. שלא נדבר על הבירוקרטיה שאת צריכה לעבור. זה דורש גם המון תמיכה ואם את מרגישה שאת על קרקע רעועה זה עוד יותר קשה. אני שולחת לך חיבוק גדול"
אז מה עבר עלי לאחרונה? המון.
התמיינתי לחברה שרציתי מאוד ונפלתי בראיון השני. הפתיעו אותי עם נושא מתואר ראשון שבכנות לא משתמשים בו בתעשייה. בראיון הראשון קיבלתי רושם שישאלו על נושאים טכנים שהמפתחים מתעסקים בהם והתכוננתי בהתאם (כולל לקרוא על ספריות קוד רלוונטיות). כמה חבל שלא עברתי על leetcode (פעם הבאה אולי כדאי להיות ראש קטן…)
חוץ מזה אני בשלב מתקדם מאוד במיון (עברתי 3 ראיונות ומחכה להצעת שכר) לחברה ביטחונית עם בוס שכנראה יאמלל אותי כי הוא לא מבין גבולות (נניח מתקשר אלי בתשע בלילה לשאול על הראיון או שבראיון עצמו מתנהג בדושיות) ועם צוות שהתפרק ונשארו שם מפתחים ברמה בסיסית של תכנות (הופתעתי כשאשת פיתוח שאמורה להיות עם 10 שנות נסיון שאלה אותי בראיון שאלות ברמה של בגרות. ועוד השוותה את התשובות שלי לפתרון הרשמי כדי לבדוק שהן נכונות)
הבנתי שמגיעה לי קצבה מביטוח לאומי אם אוכר כפוסט טראומטית על ההתעללות שחוויתי במשפחה (ואולי גם איכשהו על המוגבלות למרות שאני בספק כי אני "מתפקדת כרגיל" אז הם יכולים לטעון שזה לא פוגע באמת). וזה אומר שאני צריכה לחזור לפסיכולוגית לבקש סיכום טיפול, למצוא פסיכיאטר ואז לשפוך את הלב ולבקש הכרה בפוסט טראומה.
משם זה יהיה תהליך מול ביטוח לאומי אבל זה יקח זמן.
אה ואני ממשיכה לחפש דירת שותפים ולהפסל. ההורים כבר לוחצים שאצא מהבית והבריאות הנפשית שלי בקרשים. אני בלחץ כי ההורים שלי כבר על הקצה וכל יום מזכירים לי שאני צריכה לצאת
ואת כל זה אני נושאת לבד. וזה נורא קשה.
לא רציתי לעדכן פה כי הרגשתי שסתם מבאס להשאיר פה את כל צרות העולם שלי.
מצד שני, אני גם מרגישה שאני לא יכולה להשאיר פה חלל או להמשיך לכתוב על דברים אם אני לא יכולה לכתוב על דברים משמעותיים שקורים עכשיו בחיי…
כיום שאלות Leetcode מאוד נפוצות בראיונות. נכון הן לא מנבאות את היכולת של מישהו עם ותק, ולבוגרים טריים יש יותר ניסיון איתן מאשר למתכנתים ותיקים, אבל זה מה שיש כיום בתעשיה…
אהבתיLiked by 1 person
חיכיתי לתשובה כזו. בראיון הראשון אמרו שיהיה שאלון מקצועי עם שאלות מהתחום שלהם (והפתעה, זה לא דינמיק פרוגרמינג) אבל בחרו לשאול על זה. פעם הבאה למדתי את הלקח לא לסמוך על מראיינים וללמוד מליטקוד 😐
אהבתיאהבתי
כן, ומה שכולם עושים זה לשנן שאלות leetcode ואז להעמיד פני מופתעים כשהם פוגשים בריאיונות שאלה שהם למדו.
כשגייסתי עובדים היה לנו בשאלון שאלת leetcode אחת (מתוך כמה).
קיבלתי משני עובדים את אותו פתרון עם אותם שמות משתנים.
זה יפה שכולם משננים מאותו מקום.
אהבתיLiked by 1 person
אבל יש כמה היבטים של שאלות ליטקוד – קודם כל, היכולת להגיע לפתרון אופטימלי, או כמה שיותר אופטימלי. וזה קשור להיבט השני הוא שהנקודה היא לא השאלה הטכנית עצמה אלא היכולת לראות אם המרואיין הבין את השאלה, את הפתרון – והכי חשוב את הדרך להגיע לפתרון אידאלי.
קח לדוגמא שאלה שעלתה לי בראיון לפני בערך שלוש שנים – לבצע חיפוש בינארי בלי להשתמש ברקורסיה. זה אומר לעבוד בלולאה – ולהחזיק בצד את מיקום ההתחלה ומיקום הסוף של תת המערך שבו אתה מחפש כרגע את המספר – כשכמובן יכול להיות מצב שבו נקודת ההתחלה היא לא אפס, ונקודת הסיום היא לא סוף המערך (וכמובן גם ששניהם השתנו). ואתה יודע מה הרשים את המראיין שלי? שכשחישבתי את נקודת האמצע של תת המערך, זכרתי שנקודת ההתחלה היא לא בהכרח אפס, ושצריך להתחשב בה כשמחשבים מה האינדקס של האמצע של תת המערך הנוכחי. מסתבר שכמות עצומה של מרואיינים שוכחים בכלל מהנקודה הזו וצריך להזכיר להם אותה.
כנ״ל למשל אפשר להכנס לדיון על למה רקורסיה היא רעה ומה היתרונות שלה (שלא קיימים חוץ מאולי קוד שנשמע ברור ואינטואיטיבי יותר).
בכל שאלה כזו קל מאוד להעמיק כדי להבין את אורח המחשבה של המתכנת ולוודא שהוא לא סתם שינן בעל פה את הפתרון אלא מבין אותו. אפשר גם לא פעם להוסיף כל מיני תנאים ומגבלות לשאלה המקורית כדי לבדוק את דרך המחשבה של המועמד.
אהבתיאהבתי
צודקת. אצלנו החלק הזה במיונים היה מספר שאלות על דף ואחר כך היינו מנתחים איך המועמדים ענו עליהם. לא ריאיון "אינטראקטיבי" שיש בו שיחה עם המרואיינים על התשובות שלהם.
לדון ביתרונות וחסרונות של רקורסיה נשמע מעניין. אני לא מתכנת דגול (ולא מתכנת במקצועי) אז קשה לי להכריע. לפני כעשר שנים לקחתי את הקורס מבוא למדעי המחשב ושמעתי בו שישנן בעיות שניתן לפתור רק באמצעות רקורסיה. ספציפית שמעתי את הטענה הזו על בעיית "מגדלי האנוי". מצד שני, שמעתי במקום אחר שכל מה שניתן לממש באמצעות רקורסיה ניתן לממש גם באמצעות לולאה.
אהבתיLiked by 1 person
טוב, חיפוש של דקה נתן לי את התשובה על מגדלי האנוי ורקורסיה. מציע למישהו שמתראיין *לא* לבסס את ההכנה שלו על התשובה הנ"ל.
אהבתיאהבתי
אבל איך זה בודק את הנסיון והיכולות של המועמד לעבוד בפועל? זה התקבע כסטנדרט אבל לא בטוחה שיש קורלציה בין מי שמשנן שאלות כאלה למי שצריך לתכנת בסוף בעבודה
אהבתיאהבתי
אני מעודד אותך להמשיך ולכתוב כאן הכל.
אהבתיLiked by 1 person
כאן את יכולה לכתוב הכל תמיד. כאן יש לך הכלה והבנה וחיבוק וחוסר שיפוטיות.
המציאות קשה ולעיתים בלתי נסבלת וטוב שיש לך את המקום הזה לשחרר חופשי את אשר על לבך בלי לזרוק חשבון לאף אחד.
מאחלת לך להתקבל לעבודה שתדע להעריך אותך ותתייחס אלייך באנושיות. מאחלת לך לקבל את כל מה שמגיע לך מבחינת תמיכה נפשית וכלכלית. מאחלת לך למצוא דירה עם שותפים טובי לב ונעימים. מאחלת לך טוב. הרבה טוב. חיבוק
אהבתיLiked by 1 person
תודה 3>
אהבתיאהבתי
שאלה שמסקרנת אותי, כשאת מחפשת עבודה את לא מתאמת ציפיות שכר מראש?
כל העניין של השכר דירה וחיפוש דירה הפך להיות ממש קשה בשנים האחרונות, במיוחד כשכולם מחפשים בגוש דן (או באופן ספציפי בת"א) ואם אין לך רכב את לא ממש יכולה להתרחק יותר מדיי למקומות זולים יותר (והכל יקר).
אני רק חושבת לעצמי שכשאני הייתי בערך בגילך כבר שכרתי דירה לבד בת"א וכמה היום זה בלתי אפשרי כי השכ"ד כל כך גבוה.
אהבתיאהבתי
מראש שואלים ציפיות שכר אז אין להתחמק מהשאלה… אני נותנת ציפיות שכר לפי מה שמקובל בשוק. שכ"ד לא נכנס לשיקולים (גם בואי, זה בסוף משכורת של הייטקס. אפילו בטווח הנמוך)
אהבתיאהבתי
אני לא מגיעה לראיונות אם אין תיאום ציפיות שכר מראש.
שכר נקבע לפי הידע והניסיון שיש לך, והמעסיק מבחינתו ירצה לשלם לך כמה שפחות.
זה לא משנה אם זה הייטק או לא, את צריכה לקבוע את השכר שלך ולא לצפות שהמעסיק יהיה הוגן איתך.
לא התכוונתי שהשיקול של גובה השכ"ד נכנס לשיקול של כמה שכר לקבל במקומות עבודה.
התכוונתי שבאופן כללי הוא גבוה.
ז"א שאם לפני עשור, היית יכולה לשכור דירת שני חדרים לבד בת"א ב2000-3000 ש"ח (תלוי באיזה אזור), היום זה מחיר לחדר בדירה של 3 שותפים. והיות והמשכורות לא עלו, והמחייה כן עלתה יוצא שאת מוציאה יותר כסף ממה שהיית מוציאה לפני עשור.
ככה שגם אם את מרוויחה משכורת של הייטק, את עדיין מוציאה פי 2 או פי 3 יותר ממה שהיית מוציאה לפני עשור רק על ההוצאות השוטפות שלך (שכ"ד, ארנונה, מיסים, מים, חשמל, מזון, דלק).
אהבתיאהבתי
מאחל לך שתמצאי במהרה דירה שיהיה לך כיף לגור בה ועבודה מתגמלת שתהיי מרוצה בה.
בעקבות הדיון למעלה על שאלות Leetcode, את עדיין מתמיינת למשרות בתחום של ראייה ממוחשבת?
אהבתיLiked by 1 person
כן. לכן הופתעתי ששאלו על ליטקוד כי זה לא ממש קשור (אפילו קראתי כמה מאמרים בתחום ההתמחות של החברה. כאמור, הייתי ראש גדול וזו הייתה טעות)
אהבתיLiked by 1 person
לפחות אצלנו זו שאלה אחת מתוך כמה. בעיקר בשביל לראות איך המועמדים פותרים חידה או בעיית קוד.
אם אכן מנהלים דיון על השאלה, זה יכול להראות הרבה על המועמד, כפי שעדי תיארה.
אהבתיאהבתי
פתרתי את השאלה באמצעות רקורסיה, עוד פתרון רקורסיבי אחר ובסוף הגעתי לדינמיק פרוגרמינג. אני חושבת ש-3 פתרונות בחצי שעה זה הספק לא רע בכלל. הבעיה שבאתי בגישה חסרת ביטחון אז הרגשתי שכל מה שאני עושה גרוע (לא יודעת לזייף ביטחון בראיונות ועוד יותר מפחדת כשהמראיין נותן לי את התחושה שלא הגעתי בדיוק לפתרון שהוא רצה…)
אהבתיאהבתי
חוסר בטחון עצמי. כן, זאת בעיה. 😦
מהבלוג זה נשמע שהבעיה הזו לא מוגבלת לראיונות עבודה, אני מניח שגם בעבודה השוטפת קשה לך להיות בטוחה במה שאת עושה.
לפחות מהניסיון שלי בראיונות עבודה המראיין בדרך כלל עוזר לך ומנסה למצוא את הפוטנציאל במה שאת מציעה. אבל זה רק הרושם האישי שלי.
אהבתיאהבתי
קלעת בול לגבי החוסר ביטחון. מהנסיון שלי בראיונות, הלוואי והמראיין היה רואה את הפוטנציאל. שבוע שעבר התראיינתי למשרת סטודנט בחברה גדולה והמראיין אומר בסוף, אחרי שסיפרתי שאני לוקחת קורסים לתואר שני ושיש לי נסיון שהוא מחפש סטודנט ״ממעבדת מחקר מובילה ואת לא משוייכת למקום כזה״. זה היה מתסכל שהוא לא רואה את התמונה הגדולה ורציתי לומר לו שמישהו כזה בחיים לא היה עובד תו״כ אבל במקום זה עניתי (ותודה ענקית לטיפול שאני עוברת בשנה האחרונה)- שמע, אני סיפרתי לך על הידע והכישורים שלי. מפה זו החלטה שלך אם לקחת אותי״….
אהבתיLiked by 1 person
כל הכבוד לך שענית ככה 🙂
והמראיין הזה מטומטם. למה לראיין מישהי שמראש לא עומדת בדרישות שלו. למה לבזבז לה ולעצמו את הזמן.
אהבתיאהבתי
באמת מאד קשה… אוף…
אהבתיאהבתי