בשבוע האחרון הייתי במפגש של אנשים ונשים בגילי+- עם מוגבלויות שונות. היו כאלה עם כיסאות גלגלים, כאלה עם כלב נחיה או מקל הליכה, כאלה עם מכשירי שמיעה, אוטיזם ועוד.
הרגשתי שאנחנו יכולים לקבל פרס לשלום עולמי רק על המגוון שהיה שם.
לכל אחד ואחת במפגש היה שם למוגבלות. וזה גם אומר שיש להם קהילה שבה הם יכולים לשתף, להתייעץ ואפילו תוכניות השמה מיוחדות במקומות עבודה (ושלא נדבר על קצבאות! ואפילו כרטיס פטור מתור 🙃). רק לי, ליודית הקטנה, אין שם ואין מועדון הטבות. לפעמים צריך גם מזל להוולד לתוך מוגבלות פופולרית…
ישבנו במעגל ודיברנו על קשיים. ולמרות שיכולתי להזדהות עם הרבה מהסיטואציות והתחושות, ידעתי ששוב אני שונה.
ואז הלכתי הביתה מוצפת במחשבות, מבינה שאני לא לבד אבל גם שאני כן. ואז התחלתי לתהות מה אני. בטח שהיחס מהסביבה הוא שונה, בטח שיש לך כמה מוגבלויות פיזיות קלות אבל האם זה "באמת" מוגבלות?
הרי יחס מפלה ומעליב מהסביבה בכל מקום שאת הולכת אליו, נמצא גם אצל אתיופים או ערבים. אז האם אני יכולה להצדיק את המילה מוגבלות שאולי יש לי בבייגלה מעל הראש?
חיים על כוכב אחר 
וואו לא הייתי חושבת עלייך כאל בעלת מוגבלות ספציפית כלשהי. ולא הייתי חושבת לשלוח אותך למפגש כזה של תמיכה בבעלי מוגבלויות. איך הגעת לזה? את חושבת שאת על הספקטרום האוטיסטי? או בעלת מוגבלות נפשית מסוג כלשהו?
אהבתיאהבתי
אני לא יודעת איך את מדמיינת מוגבלות אבל זה לא חייב להצביע על מוגבלות מנטלית 🙃
יש לי מוגבלות פיזית והאמת שבדיוק אחרי סיום הפוסט, אלוהים שלח לי מישהי שסיפרה על פוסט טראומה והיא מקבלת 40% נכות על כך. אז אולי ההתעללות בבית גם תביא איזו קצבה
זה יהיה מחקר ארוך וגם בגלל שהכל הוסתר לאורך השנים, אין לי שום תיעוד רפואי. יהיה מאתגר
אהבתיLiked by 1 person
ההתעללות בחלש ממך היא תכונה אנושית מזוויעה. היא קיימת בצורה מקבילה גם אצל השימפנזים.
היות אדם מושפל, שקוף, מנודה לא ממש מעורר בו מוסריות גבוהה יותר.
אהבתיLiked by 2 אנשים
היי! מוגבלת מגיבה לך כאן!
תראי, בתור מוגבלת, פיזית ועד ממש לאחרונה גם נפשית, יכולה מאוד להזדהות.
אומנם, המוגבלות הפיזית שלי היא לא כזו בולטת, הרבה אנשים אפילו לא כל כך מאמינים לי שאני מוגבלת. אבל זה כבר סיפור אחר. מדברים עלייך. אני לא יודעת איך זה להרגיש שבכל מקום מסתכלים עליי/מפלים אותי בעקבות המוגבלות שלי. מניחה שזו חוויה קשה. אבל זו את, יחד עם כל המכלול שהוא את, ותכלס? שיקפצו כולם. גם ככה כולם תקועים בתוך התחת של עצמם. לאף אחד לא באמת אכפת מאחרים. העיקר זה להקיף את עצמך באנשים שמבינים את המוגבלות שלך ומקבלים אותך, כמו שאת. זה הכל.
אהבתיLiked by 1 person
מסכימה עם כל מילה. השאלה איפה מוצאים כאלה אנשים… בתקווה שאמצא בשנה הקרובה את אותם חברי וחברות נפש
אהבתיLiked by 1 person
בכנות, לא חושבת שזה קל למצוא חברי-נפש גם בלי מוגבלות.
האם את נמצאת במסגרות כל שהן? בדר"כ שם מוצאים אנשים חדשים שאפשר להתחבר איתם. אני גם לא כל כך יודעת בת כמה את, ובטח לא תרצי לחשוף את זה כאן.
מקווה בשבילך שתמצאי את אותם האנשים! (אני גם מאוד בודדה.. מבינה לליבך.)
אהבתיאהבתי
לא מכירה מסגרות טובות
כאילו, ספורט אני די מתעבת (הולכת לפעמים לשיעורי יוגה אבל זה לא שמדברים שם…) ויש עוד מסגרת קבועה שאני הולכת אליה אבל רוב הא.נשים שם כבר בפנסיה. יש גם מקום של לימודי יהדות שאני מגיעה אליו פעם בשבוע אבל אין שם (לצערי) שיחות עומק ולא נוצרות חברויות….
אהבתיLiked by 1 person