נכנסת לבדיקה שגרתית אצל רופא העיניים שמתפלא שהמספר שלי ממשיך להשתנות. "בגילך זה כבר לא אמור לגדול", הוא אומר. ואני חושבת על כל הדברים שהשתניתי בהם לאורך השנים וממשיכה להשתנות. אני מרגישה חלוקה כי מצד אחד, העולם מסביר לך שבגיל 30 את צריכה להיות כבר במקום יציב עם עבודה מסודרת וזוגיות (וילד אחד בדרך) ואת מאוד רוצה את החלום הוורוד הזה. מצד שני, בקיץ עברתי תוכנית שפתחה לי את הלב ואת הראש ואני רוצה להמשיך להשתנות ולגלות עוד עומקים בתוכי.
נניח, בשנה האחרונה הצלחתי לעמוד מול אנשים ולומר שאני שורדת התעללות. ולפקוח את העיניים שכל הדברים הקטנים והמובנים מאליהם הם בכלל לא כאלה ברורים. ושזה גורם לך גם לפקפק באמיתות הגדולות יותר, אז את כבר לא בטוחה היכן נמצא האושר.
תקשיבי, אומר רופא העיניים, אני שולח אותך לבדיקות נוספות רק כדי לוודא שהכל תקין. אני מהנהנת וחושבת שזה סתם כאב ראש וכסת"ח. ספויילר: בסוף נשלחתי לניתוח בהפתעה וגיליתי כמה אנשי מערכת הבריאות שחוקים ואטומים. אבל זה כבר לפעם אחרת.
אני רק מאחלת לעצמי שהחיים לא ישחקו אותי להיות כזו אדישה לעולם. יומולדת 31 שמח לי
חיים על כוכב אחר 
יומולדת שמח והרבה בריאות! 🙂
אם אספר לך שאני כבר בת 35, בלי עבודה מסודרת, בלי ילד בדרך או אפילו בדרך לתכנון ושזה ממש לא מטריד לי את הקצה של הצפורן השמאלית, זה יגרום לך לדאוג פחות? וחוץ מזה, גם אני עברתי סוג של התעללות (וגדלתי אצל כמה משפחות אומנה) ועד היום בטיפול פסיכולוגי. אבל אז מה? מי שלא טוב לו איתך, שיתמודד. מה שעברנו רק הפך אותנו לחזקות יותר, ואנחנו צריכות להיות גאות בזה שהפכנו למצויינות במקום ליפול לפשע או לזנות.
אהבתיLiked by 2 אנשים
וואוו, איזה כיף לשמוע. מול הפסיכולוגית שלי (שאני גם צריכה לכתוב עליה פוסט בפני עצמו) אני מרגישה נורא חריגה ("אין לך אף אחד בעולם?? את צריכה להתחיל לחפש חברים שיהיו לך למשפחה!", אה, וואלה, לא הבנתי את זה לבד)
איך את מסתדרת עם זה שכל החברים.ות מסביבך במקום שהלך בתלם? כי אני מתחילה להרגיש שכל מי שהתמסד מתנתק ואני אוטוטו נשארת לבד
אהבתיLiked by 1 person
מוזר לי שהפסיכולוגית שלך אומרת דברים כאלה. היא אמורה לעזור לך להתחזק במה שאת חלשה בו. נראה לי שבכל מה שקשור ללרדת על עצמך ולגרום לעצמך להרגיש רע עם מי שאת, את עושה עבודה מעולה. אולי זה משהו ששווה להעלות מולה…
יש לי חברים שהתחתנו, ילדו ילדים, יש לי חברים שהכרנו רק אחרי שהיו הורים. אם זה נקרא תלם, אז אני בחרתי לטפס על ההר. מין הסתם שאם מסלול החיים שונה, גם הקשר ישתנה. בגלל שבחרנו במסלול חיים שונה, כל אחד יצר מעגלי חברה חדשים שמתאימים לסגנון החיים שלו.
אהבתיLiked by 1 person
היא לא מכירה משהו אחר ומסתכלת מנקודת המבט שלה… היא למשל לא מבינה מה מסובך בלמצוא בגיל 30 חברים שיהיו כמו משפחה
אהבתיאהבתי
סליחה שאני נדחפת, אבל היא מטפלת מאד גרועה אם זה כך. וכדאי לחשוב להחליף אותה.
אהבתיאהבתי
דבר ראשון כל הכבוד לך שהיית בבדיקה שגרתית אצל רופא העיניים ושהוא עצמו היה מספיק יסודי וערני כדי לשלוח אותך לאותן בדיקות נוספות שבעטיין נותחת, וטוב שאת אחרי.
הפסיכולוגית שהזכרת במענה לתגובה של UR CATEDED היא אותה אחת שאמרה לך שיש לך תסמינים של מישהו בפוסט טראומה? המשכת ללכת אליה בסוף?
UR כמובן צודקת שאתן שורדות ואתן יכולות להיות גאות במסלול שלקחתן ובחיים שאתן בונות לעצמכן, וממש לא רלוונטי שאת לא כמו שאר החברים שלך או בני גילך – את סוללת לעצמך את החיים ולא "בתלם" וזה יותר קשה ולאור הילדות והנערות והבגרות הצעירה שעברת, וראוי להערכה. התהליך שעברת בשנה האחרונה מעורר גם הוא הערכה עצומה, אפילו הערצה, ואת יכולה לתת לעצמך בבקשה חיבוק ולדעת שאת עושה את מה שאת יכולה כדי לבנות חיים טובים ומיטיבים לעצמך, בדרך שלך, עם כלים שאת רוכשת לאורך הדרך ומנסה ומאמצת לעצמך או משילה כאשר לא מתאים. מי שלא נתקל במכשולים כמו אלה שלך לא מסוגל להבין זאת.
אהבתיLiked by 1 person
תודה אמפי. השבוע הבנתי שלחברים שלי יש לפחות פי 3 כסף ממני וזה הלחיץ אותי לגבי העתיד. מצד שני ניסיתי לא לשפוט את עצמי לחומרה כי בכל זאת, להם יש משפחה תומכת ואני הייתי צריכה לממן לעצמי לימודים ומחייה…
זו פסיכולוגית אחרת כי זו שאיבחנה אותי כפוסט טראומטית חזרה בה במפגש הבא ואז עשתה לי גזלייטינג… אבל גם היא לא ממש מבינה מה זה להיות לבד בעולם…
אהבתיאהבתי
לא ברורה לי דרך החשיבה שמסתמנת ממה שאת מספרת על הפסיכולוגית הזאת. כל אחד אמור להיות מסוגל להבין את הרקע שלך ואת הנסיבות שלך וזה לא לגיטימי לדעתי לומר לך "את צריכה לחפש חברים" כאילו זו פעולה פשוטה. מצד שני אני תוהה האם את שומעת את מה שהיא אומרת דרך הפילטרים של עצמך ומבינה דברים באופן שונה מאיך שהיא התכוונה אליהם….אני שואלת כי מניסיוני בעבודת האימון ובחיים בכלל, אנשים משתמשים במילים ומשפטים זהים אבל בעלי משמעויות שונות. מה שלמדתי, שאני ממליצה גם לך, זה לשאול למה בדיוק היא מתכוונת כשהיא זורקת אמירה כזאת. ממש לעצור את השיחה ולשאול:"מה את אומרת בעצם? מה זה למצוא חברים? איך לדעתך עושים את זה? בגיל שלי, בסטאטוס שלי, בנסיבות חיי" להכריח אותה לרדת לתכל'ס.
מהבחינה בזאת פסיכולוגים שעובדים עם נוער בסיכון, למשל, הרבה יותר מודעים לקשיים שאנשים במצבך חווים בחיים…
אהבתיLiked by 1 person
לא חשבתי על זה. אשאל, תודה!
אהבתיLiked by 1 person
במשך לא מעט שנים כשגרתי בת"א בניתי לי מעגל חברים שהיו כמו משפחה.
אני חושבת שזה חשוב לכל אחד שיהיה דבר כזה. לא צריך בהכרח עשרות חברים, אבל כמה כאלה שאת יכולה לסמוך עליהם שיהיו שם בשבילך ברגעים האלה שאת צריכה.
משפחה זה דבר מאוד מורכב.
לי בשנה שעברה הייתה קורונה קשה, הייתי מאושפזת בבי"ח תקופה ארוכה ואח"כ גם עברתי שיקום ארוך, ואמא שלי אמרה לי: פעם ראשונה ואחרונה שאנחנו עושים דבר כזה בשבילך (בחיי שאני מקווה שזאת פעם אחרונה כי הייתי בבתי חולים בשביל כל החיים בשנה שעברה). אבל זה סתם לא נעים לשמוע דבר כזה באופן כללי.
לגבי עניין העבודה המסודרת, זה היה משהו שהיה קיים בדור של ההורים שלנו. היום אין דבר כזה כמעט. רוב האנשים מחליפים עבודות כל 3-5 שנים בלי שום קשר. אני לא מכירה הרבה אנשים שנשארים באותו מקום לאורך זמן (גם אם זה מרצונם וגם אם לא).
מה שקשור לזוגיות וילדים, זה המון עניין של טיימינג, של להכיר את הבן אדם הנכון בזמן הנכון. ולא תמיד מוצאים את מי שמתאים לנו.
היום יש יתרון שאפשר לעשות שימור פוריות (כשאני הייתי בגיל המתאים לא הייתה את האופציה הזאת). נכון שזה עולה כסף, אבל זו אופציה קיימת. ומי שממש רוצה ילדים, יכולה להיות יחידנית (אחרי הכל אף אחד לא יכול להגיד לך מתי תמצאי את הבן אדם הנכון שיהיה השותף לחיים שלך ולהקמת משפחה).
אנחנו חיים במדינה שבן אדם שלא נמצא בזוגיות כלשהי הוא חריג (סוג של), כי זו מדינה שמקדשת זוגיות, משפחה והבאת ילדים (גם זוגות אל הוריים נחשבים משהו יוצא דופן).
אהבתיאהבתי
וואוו, אני כל כך מצטערת שזה מה שאמא שלך אמרה לך 😦
הבנתי באמת שאני צריכה להעמיק קשרים, לא יודעת איך מוצאים חברים חדשים בגיל 30, אם את יודעת- ספרי לי 🙂
אני חושבת שזוגיות מקודשת בכל העולם, לא?
אהבתיאהבתי
זה עוד סביר, הייתה פעם אחת (כשעוד הייתי מאושפזת במחלקת מונשמים) שעשיתי משהו שעיצבן את אמא שלי (לא רציתי לחייך כי כאב לי) אז היא אמרה לי "חבל שהרופאים החיו אותך". (עברתי 4 החייאות).
קשרים עם אנשים יוצרים במקומות שאת נמצאת בהם, זה יכול להיות במקומות עבודה, בלימודים, בחדר כושר, בחוגים וכדומה. גם צריך לזכור שקשר חברי לוקח לו זמן עד שהוא מתפתח וצריך יוזמה מהצד שלך וכמובן שתהיה היענות מהצד השני.
לדעתי בישראל, העניין של זוגיות והקמת משפחה מורגש הרבה יותר מאשר במדינות אחרות. אני מכירה למשל כמה וכמה זוגות אל הוריים שכל הזמן שואלים אותם מה עם ילדים וכו'. ואם אתם לא רוצים ילדים למה התחתנם. בישראל כל מה שהוא שונה מהmain stream הוא חריג.
אהבתיאהבתי
אלוהים, זה נשמע נורא. אנחנו באמת צריכות לחזק את מעגל החברים.ות שלנו למקרים שנצטרך עזרה
אהבתיאהבתי
יום הולדת שמח, רק בריאות.
אהבתיאהבתי
תודה. למה רק בריאות? מה עם דירה בתל אביב? 😉
אהבתיLiked by 1 person
איפה בתל אביב? את יכולה בזיל הזול באזור התחנה המרכזית. 🙂
אהבתיאהבתי
הכוונה לקנות, כן? ואם היה לי כסף לקנות בדרום תל אביב אולי אפילו הייתי שוקלת את זה
אהבתיLiked by 1 person
יום הולדת שמח! רק בריאות ודירה בתל אביב:)
אהבתיLiked by 1 person
תודה רבה!
(מתי אתה חוזר לכתוב בבלוג? 🙂 )
אהבתיLiked by 1 person
את מכירה את הבלוג שלי? :0 (סמיילי המום).
מזמן לא כתבתי בבלוג ומשום מה קשה לי לכתוב בכל מקום שהוא לא ישראבלוג. היות וכבר שנים אי אפשר לכתוב שם, והדחף לכתוב לא מה שהיה, לצערי אני לא רואה את עצמי חוזר לכתוב בקרוב.
למזלי גיביתי לפה את הבלוג לפני כמה שנים וכך מצאתי קטעים שכתבתי וחיפשתי (אין גישה לישרא).
אהבתיאהבתי