עייפות החומר

"בשישי בכיתי מול חברים", אמרת לי. אני עונה לך שזכית שיש לך חברים כאלה שאתה מרגיש בנוח לבכות מולם ויודעת כמה שזה לא מובן מאליו אצלך, הצבר הכי קוצני שאני מכירה.

אתה עונה שזו הסללה מגדרית שגברים לא בוכים ואני מהנהנת.

"הייתה לי איתם שיחה שדומה לשיחות שאנחנו עושים. רק שאצלך זה גורם לקצת טריגר", פה אני מתחילה קצת להתכווץ מבפנים ועונה בבדיחה ואתה ממשיך "הם הצליחו להפריד בין האישי למערכתי". מדובר בביקורת? אני שואלת. "קצת 😘"

והאמת שרק כשאני כותבת את השיחה בינינו אני מבינה כמה אנרגיה אתה שואב ממני. אתה תמיד מוציא אותי עם תחושות אשמה שאני לא בסדר. פתאום אני מבינה שזו לא אני. זה אתה.

13 תגובות על ״עייפות החומר״

  1. וואו אני מרגישה שהגעת כאן לתובנה יוצאת דופן. פתאום היתה לך הארה אמיתית. הבחור הזה שואב ממך אנרגיה, וגורם לך להרגיש שאת לא בסדר. הייתי ממליצה לך לתפוס מרחק…..בחיי

    Liked by 1 person

    1. אתה מתוק. אבל הדבר הכי קשה לי בעולם זה לומר לא. עובדת על זה עם הפסיכולוגית עכשיו (אתמול למשל העפתי בחור מאפליקציית היכרויות שידעתי שלא מתאים לי אבל לא היה לי נעים אז נגררתי לתת לו את הפייסבוק שלי ואז את המספר שלי ואז הוא התחיל להציק ולהתקשר אלי…בקיצור, לומדת לעמוד מול הלא נעים לי)

      אהבתי

  2. וואוווו
    הסללה מגדרית?
    גברים כמעט ולא בוכים ליד חברים גברים. החברים לא יודעים מה לעשות עם זה. הם ישקו אותך, ימצאו לך בת זוג בתשלום – אבל להכיל דמעות של חבר-גבר?
    יש סיכוי שישאר ללא חברים, אבל זו בעיה שלו, כי הוא ערפד רגשי, כנאמר כאן לפניי.

    Liked by 1 person

    1. כמה שמבאס אותי לשמוע את זה. נשמע שזה מגיע ממקום שחייבים לפתור כל בעיה ולא מבינים שהפתרון של להקשיב ולתת חיבוק הוא גם פתרון. מצטערת בשבילך שאין לך חברים להקשיב לקושי 😦

      Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: