דיכאון

כבר חודש וחצי שהדיכאון אופף אותי, או לפחות שזה מה שנראה לי כשמדברים על דיכאון. אני קמה בבוקר, מתארגנת לעבודה ובדרך מרגישה שהעצב מתגנב ומציף אותי.

כשסיפרתי לחברה ידידה שאני צריכה תמיכה, היא לא הבינה. אמרתי לה שאני קורסת נפשית והיא ענתה "זו הגדרה מאד קשה קורסת נפשית. את יכולה להסביר ביותר מילים?" וזה המשיך ככה

אבל מוצפת ממה?

אין סיבה ספציפית. יש מלא סיבות שאולי מצטברות אבל אני לא יודעת בדיוק על אחת ספציפית

וזה גורם לי להיות עוד יותר מפוחדת שאולי זה משהו כימי וזה לעולם לא יעבור, למרות שעמוק בפנים, אני יודעת שזה יעבור. פשוט צריך לחכות וזה מתסכל. כבר חודש וחצי אני שם וזה מעייף

מה זה אומר משו כימי? גוף – נפש הולכים יחד

זה תמיד תקופות כאלו. ואחריהן מגיעות תקופות ממש טובות

אני מרגישה כל כך לבד. הבדידות הזו הורגת אותי

תסבירי בדידות

נו, הבנתם כבר איך זה המשיך מפה. הרגשתי שככל שאני מנסה להרבות במילים ולהסביר ככה הצד השני אטום לגמרי למה שאני אומרת. שהכל אצלה שחור ולבן וחייבת להיות סיבה לכל דבר, כשכל מה שאני צריכה זה חיבוק ולומר לי: אני כאן בשבילך. אז בשלב כלשהו פשוט אמרתי אוקי וככה סיימנו את השיחה (היא אפילו לא הרגישה אפילו צורך לומר משהו כמו אם את צריכה משהו, דברי איתי)

היו לי חודשיים קשים.

בעבודה אני מרגישה שהבוס שלי לא תומך בי ואפילו לא רוצה להנחות אותי כי "מה לעשות, את עושה פה עבודה של מהנדסת תוכנה. אין לך הברקות". עזבו את זה שכל רעיון שלי הוא דוחה על הסף כי הוא מפחד מדברים חדשים שלא יצא לו להתנסות בהם. או העובדה שהוא לא משתף אותי באף ישיבת עבודה ותמיד נותן לי את ההרגשה שאני שם על תנאי (בינתיים הבנתי שאני חייבת לעקוף אותו ולדווח לאנשים אחרים. מקווה שמישהו אחר יוכל להעריך אותי ואת הרצון שלי ללמוד ולהתפתח)

בדירה עברתי שרשרת של תאונות חזיתיות- זה התחיל מהודעה שהבעלים שלחו לי שהם יעיפו את השותפה הנוראית שלי. המשיך כעבור יומיים כשהם אמרו שהם מתחרטים ושהיה נחמד להכיר אבל אז, כעבור שבוע, הם אומרים שהם בעצם ישאירו אותי ושנותר לי רק לחפש שותפים. ביום החתימה על החוזה, הם עשו לי גוסטינג וכעבור כמה שעות הם שלחו הודעה של היה נעים להכיר אבל בעצם אנחנו מוציאים את כולכם מהדירה

בלימודים היה לי מבחן קריטי בקורס חובה שלא היה לי מושג איך ללמוד אליו. בגלל שהוא היה במתכונת של מבחן בית, והבנתי שכולם הולכים להעתיק מכולם ושיהיו כאלה שירצו להתייעץ איתי, נלחצתי יותר כי היה לי ברור שאין לי מושג מה עונים ופחדתי שכולם יבינו שאני לא כזו חכמה כמו שהם מצפים. אז ויתרתי על מועד א'

ואז נתקעתי עם מועד ב' תוך כדי חיפוש דירה. זה היה נורא ואני לא מתביישת לומר שהעתקתי. פעם ראשונה בחיים שעשיתי משהו כזה ואני שמחה שאפשרתי לעצמי להציל אותי מעצמי. עוד כישלון היה מפרק אותי לגמרי לרסיסים

ותוך כדי חיפוש הדירה הבנתי למה אני בורחת ממאבקים. כשהייתי קטנה ואבא שלי היה צורח עלינו, הוא היה מנסה למצוא את ה"אשם" בבעייה. אני אפילו לא זוכרת מה היו הבעיות, רק שהוא היה בכל פעם כזו צועק "מי עשה את זה???" וכולנו הבנו שמי שאשם ישא בתוצאות. כלומר במכות. ותמיד היינו מנסים להפיל את זה על מישהו אחר ולהציל את עצמנו

וככה בעצם ניסיתי להמנע מלהיות בסביבה של מאבק. רק שזה רודף אותי עד היום. ולא הבנתי את זה עד שהמצב השביר שלי הביא אותי לפלאשבק לתקופה הזו

לא הייתי המון זמן בבלוגספירה. הייתי עייפה מדי לקרוא, לעבד מחשבות נוספות ולעבד את מה שקורה אצלי. אני מקווה שהעובדה שאני פה היא סימן שאני מתחזקת

14 תגובות על ״דיכאון״

  1. החברה/ידידה קצת אטומה לטעמי, איזה בן אדם חסר טאקט זה לשאול אותך כל כך הרבה שאלות, להגיד שאת קורסת נפשית זה לא מספיק? את צריכה גם להסביר לה למה? כשכל מה שהיא הייתה צריכה לעשות זה להיות שם בשבילך…. אפילו אם לא היית מוציאה מילה.

    נשמע שעוברת עלייך תקופה לא קלה עם הדירה והדברים שקורים או לא קורים בעבודה.
    לא קל להתמודד עם הדברים האלה בטח לא שהכל קורה בבת אחת.

    מאחלת לך שנה טובה ומתוקה….
    שולחת לך חיבוק ענקי!

    Liked by 1 person

  2. בשונה מקודמתי אני דווקא חושבת שצריך לשאול שאלות, זו אולי דרך לאפשר לך להבין ש"לא כצעקתה". הולכים עקב בצד אגודל ומתמודדים . לפרק את הדיכאון לגורמים.
    מאד יתכן שהחברה אינה יודעת להתמודד עם הבעיות שהצגת לה, אבל גם לפרוק חלק מהמשא מוריד מכובד המשקל.
    עצתי לך להיעזר באיש מקצוע. אדם שאיתו תוכלי להתייעץ ולהישען עליו בשעת מצוקה.
    תקופות כאלה עדיף לנסות לפתור את המועקות והפחדים על מנת להמשיך הלאה.
    שנה טובה יקירה.

    Liked by 1 person

  3. וואו לא פשוט! מניסיוני האישי, יש מעט מאד אנשים בדרך כלל שיודעים כיצד להגיב כאשר בן אדם נכנס לדכאון כמו שאת מתארת. טוב שניסית לפנות אליה ולדבר איתה, כי לעולם אין לדעת אם היא האדם המתאים, אבל בבירור למצב הנוכחי היא לא היתה מסוגלת להגיב כפי שהזדקקת באותו הרגע. זה לא אומר שהיא לא חברה, אולי אף חברה טובה, אבל זה אומר שהיא כרגע ממש לא הכתובת. כאשר אני הייתי במצב דומה לשלך, היחידה שבכלל קלטה את זה (אני לא פניתי ביוזמתי לאף אחד מחברי / בני משפחתי) היתה מישהי שבחיים לא הייתי מתארת לעצמי שהיא תשים לב או שיהיה לה אכפת או שתהיה מסוגלת להיות שם בשבילי במצב הזה. זה היה די הזוי, והיא היתה שם בשבילי בלי שאצטרך לפרט או לפרש או להסביר. ודווקא אנשים קרובים יותר, אהובים יותר, לא "סיפקו את הסחורה" דווקא כשהייתי זקוקה להם הכי הרבה.
    באמת עוברת עלייך תקופה מחורבנת, בכל החזיתות, וייתכן באמת שהעובדה שאת כאן מספרת על זה מרמזת על כך שאת כבר מתחילה לראות את הקצה של הנגלה הנוכחית. הכי חשוב שאת יודעת שזו תקופה ושבסופו של דבר את יוצאת ממנה "בצד השני" אחרי ש"עברת דרכה" ושרדת. ייתכן שיש לזה גם מרכיב גופני כימי, אין לי מושג, אולי הורמונלי, אולי אם באמת תפני לאיש/אשת מקצוע תוכלי לקבל גם תובנות טובות יותר לגבי מה שעובר עלייך עכשיו וגם לגבי העובדה שזו לא הפעם הראשונה שזה קורה. מצד שני היום גם ברפואה וגם בפסיכולוגיה נוטים לתת די בקלות תרופות נגד דכאון או חרדה בלי לדאוג שזה גם ילווה בתהליך נפשי רגשי (טיפול או אימון מסוג כלשהו) וזה חבל לדעתי. אז כן מומלץ שלא תעברי את זה לבד, וכן אני יודעת שכאשר פונים דרך קופת חולים זה אמנם חינם או מוזל מאד אבל לוקח המון זמן עד שמקבלים אבל יש מצב ששווה לפנות ולחכות. אבל טוב שאת מודעת, ומדהים ומרגש שאת מצליחה להבין כיצד בכלל התפתחו חלק מהמנגנונים האוטומטיים שפועלים אצלך, וטוב במיוחד שאת יודעת שבסוף זה עובר.
    טוב שכתבת, שולחת לך חיבוק ואנרגיות טובות, ומאחלת שהגל הזה יעבור, ויהיה מאחורייך, ושהדירה והעבודה והלימודים וגם חיי החברה והאהבה ילכו וישתפרו וישתבחו ושתהיה לך שנה טובה ומתוקה.

    Liked by 1 person

    1. האמת שמה שהתחיל את השינוי היה שיתוף של חברה אחרת מאוד לוגית והיא דווקא הפתיעה והכירה בקושי שלי. ההכרה הזו זה בדיוק מה שהייתי צריכה כדי להבין שזה לא רק אני מדמיינת ושאפשר להיות "מוצלחת" על הנייר ועדיין להרגיש על הפנים

      בינתיים אני מרגישה בפנים שאני מתחזקת אבל אם ארגיש שאין שיפור, אלך לאיש מקצוע

      אהבתי

        1. לחלוטין. אני חושבת שאם היו לי בחיים יותר אנשים שמקשיבים, הייתי במקום טוב יותר

          הבעיה שאני לא יודעת איך בגיל כמעט 30 מכירים חברים חדשים…

          אהבתי

  4. חיבוק ענק. הצעות אין לי. אני לא מאמין בפסיכולוגים כמעט כעקרון [לשלם כדי שמישהו יקשיב לי, לא תודה!].
    ממה שאני קורא, על אף הקשיים את מצליחה מאוד, מתגברת עליהם וגם מנסחת וממלילה אותם. להבנתי כתיבה היא אחת מדרכי הריפוי הטובות שיש.
    בהצלחה, שנה טובה, ושוב חיבוק גדול.

    אהבתי

  5. נתחיל מהסוף, אני חושב שאם את מצליחה לכתוב על זה זה כבר אומר שיש בך כוח להשתפר. לכתוב את הדברים תמיד מחזק. אני מקווה שתכירי חברות קצת יותר מתחשבות מהבחורה ההיא. לא הייתי ממליץ לך לאבחן את עצמך בדיכאון. הייתי ממליץ לך שאם המצב הזה ממשיך אז כן לפנות לעזרה מקצועית. כל עזרה. באמת נשמע שעברת תקופה מזעזעת ואני מקווה שאת כבר בסופה. מאחל לך שנה נפלאה ושכל הזוועות יעברו במהרה. לבבות!3>

    Liked by 1 person

  6. י'ודית יקרה, מבינה אותך מאוד. גם אני סבורה שהכתיבה מרפאת, לפעמים אפילו יותר משיחה עם איש/אשת מקצוע. עוזרת לעשות סדר בראש ובגוף, ולהבין מה קורה לך. אני גם מבינה איך בכל פעם את 'נזרקת' לזכרונות טראומתיים מילדות, כי הפצעים שם, והם נפתחים ומדממים מחדש. ובלי לנסות לדבר מעמדה של 'יודעת', אני שמחה שאת מבינה שזה עניין חולף. זה כבר חלק מתהליך הריפוי.

    Liked by 1 person

    1. זה פשוט מטורף איך שטראומות שעברנו יכולות להשפיע עלינו גם 20 שנה אחר כך… וכל פעם שחשבת שטיפלת בטראומה ממקום אחד, זה צץ ממקום אחר…

      אהבתי

  7. לפעמים זו תקופה כזו שהכל משתבש איכשהו ושום דבר לא הולך ורבים עם כולם ויש לחכות שיעבור המבול ולפעמים צריך לדברר את זה מול איש מקצוע. אני מקווה שהתקופה הזו תעבור במהרה ותזכרי להסתכל על החצי הטוב שיש לחיים האלה להציע לכולנו ומאחלת לך שתהיה שנה טובה ומתוקה ומוצלחת מכל בחינה אפשרית.

    Liked by 1 person

  8. איזו חברה גרועה, סליחה… ממש אטומה ולא נעימה. אין ספק שצריך לשאול שאלות, אבל לפעמים יש רגשות שאין להם שם עדיין. ומותר להיות מבולבלים… בהחלט ניכר שעברו עלייך זמנים לא פשוטים… מקווה שאת עושה משהו שכייף לך ומרומם קצת את מצב רוחך 🙂

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s