איפה הייתי ומה עשיתי

אז נעלמתי קצת אבל מסיבה טובה – התחלתי לעבוד 🙂

וחוץ מזה יש את הקורס של התואר השני והחיים עצמם (ואנשים שמנסים לנדב אותי למטלות שונות ומצליחים…) אז אני מודה שאני קצת בעומס יתר

לא כתבתי על תהליך הקבלה לעבודה כי היו לי רגשות אשמה נוראים. את הראיון קיבלתי בזכות אבא שלי. כבר שנה וחצי אני מנדנדת לו שיגיש את קורות החיים שלי לחברת שהוא מייעץ להם חשבונאית אבל כל פעם הוא הביא תירוץ אחר למה זה לא מתאים. התחושה שקיבלתי ממנו היא שהוא פחד שאני אעשה לו פדיחות…

לפני כמה חודשים חבר ערך לי את קורות החיים וכשסיפרתי לאמא שלי, היא אמרה לי לשלוח לה ולאבא שלי את אותם כדי שיעברו על האנגלית (קו"ח בהיטק לא כותבים בעברית) ותראה אם יש שם שגיאות. אז שלחתי כי לא היה לי כוח להתווכח עם הביקורת הסמויה וחשבתי שבסוף, אני כבר אבחר אלו הערות ליישם.

כשאבא שלי ראה את הקו"ח, פתאום משהו השתנה והוא אמר לי: את יודעת מה? למה שלא תשלחי לי את קוה"ח ונשלח אותם לאותה החברה? קפצתי על ההזדמנות ושלחתי לו. אבא שלי שלח את הקובץ ישירות למנכ"ל וככה זימנו אותי לראיון.

וזה היה הראיון הכי קל שהיה לי – שאלו שאלות כלליות, רצו לראות דרך מחשבה, ולא ביקשו לממש שורה אחת בקוד. אפילו לא נתנו מטלת בית כמקובל במקרים כאלה. אחרי כמה ימים נתנו תשובה שהתקבלתי.

הרגשתי אשמה כי היה לי ברור שחלק מזה הוא שהבוס מחבב את אבא שלי (מהאנשים סביב הבנתי שבדר"כ תהליך מיון לוקח חודש ואצלי הכל קרה תוך שבוע)

ולכן גם לא סיפרתי כמעט לאף אחד שהתחלתי לעבוד. אבל חברה הזכירה לי שכל אחת משתמשת במה שיש לה: אחת משתמשת ביופי, אחת בכישרון ומישהי אחרת תשתמש בקשרים. לכן אין לי סיבה להתבייש בעצמי

בינתיים אני שם כבר חודש וחצי ומאוכזבת – אמנם ה-title של התפקיד זה בדיוק מה שרציתי אבל העבודה בפועל לא קשורה כלל למה שאני אמורה לעשות ובמקום לכתוב אלגוריתמים, אני כותבת תוכנה פשוטה. צוות הפיתוח קטן מאוד ומכיל רק מפתח אחד ואת הבוס שלי, כל אחד יושב בחדר אחר, ולכן אין לי ליווי וקצת מביך אותי להתחנן עם שאלות מול הבוס.

אני גם לא מבינה האם הבוס בוחן אותי ומתכוון לפטר אותי, כי כל פעם הוא אומר לי: "אם תשארי בחברה, אז..". לא יודעת אם יש כוונה סמויה וזה מלחיץ להגיע למשרד כל יום בידיעה ששום דבר לא מובטח….

20 תגובות על ״איפה הייתי ומה עשיתי״

  1. משום מה המחשב העביר לספאם חלק מהפוסטים שנכתבו על ידי מספר בלוגרים, אין לי מושג למה.
    בכל אופן, מזל טוב על העבודה החדשה ואין לך כלל במה להתבייש בדרך שבה נבחרת. במקרה זה או במקרים דומים שהפרנסה חשובה, מותר גם להיעזר במי שצריך.
    אמנם ההרגשה לא נעימה כשהבוס מתבטא כמו שספרת, אבל גם את לא ממש מתמוגגת ולהתרשמותי אפילו קצת מאוכזבת מחוסר האתגור, אז תני לזמן לעשות את שלו ותבחרי בהמשך מה שהכי מתאים לך.

    Liked by 1 person

    1. תודה ❤
      הבעיה שעכשיו אני לא צוברת נסיון כי בפועל אני לא עושה את התפקיד שלי. אני מפחדת שלתפקיד הבא, הם יחשבו שאני ממש סתומה כי איך זה שעל הנייר אני אמורה לעשות X ובפועל לא יודעת כלום? /: מקווה שאספיק בקיץ לדחוף פרוייקט צד

      Liked by 1 person

      1. במקרה הגרוע ביותר לפחות תהיה לך את השורה בקורות חיים שאומרת שעבדת בהייטק, עם הגדרות התפקיד. וזה המון.
        חוץ מזה, עוד כמה חודשים אופציות המיקוח שלך יהיו הרבה יותר גבוהות. אם את רואה שהחברה הזאת לא הולכת לשום מקום (או שאת סתם לא מתקדמת) תוכלי במקסימום לעזוב למקום אחר.
        במידה והחברה הזאת מאפשרת work life balance, ממליץ לך ללמוד תחומים נוספים בשעות הפנאי. אולי להכנס לפרוייקט קוד פתוח.

        בהצלחה!

        אהבתי

          1. סורי שאני מגיב באיחור. קראתי את התגובה רק עכשיו.

            לשאלתך: זה ממש לא כל כך קר ובהחלט בודקים מה למדת, זאת אומרת, מה את יודעת. אני רק התייחסתי למקרה הגרוע ביותר.
            אבל אני עדיין חושב שזה המון, ועדיף להיות בלי-ידע-אבל-עם-שורה-בקורות-חיים מאשר ההיפך. המעסיק בוחן את קורות החיים שלך במשך חמש שניות. הוא מחפש את השורה "עבודה במקום כך וכך", לא "קורס פיית'ון בקורסרה".

            אהבתי

  2. מזל טוב על העבודה! איזה כיף
    בהייטק הכל זה חבר מביא חבר. אל תרגישי לא נעים ואל תתעסקי בזה. את המשרה הבאה תחפשי כשכבר יהיה לך ניסיון ויהיה קל יותר, ואז תראי שלא קיבלו אותך סתם🙂
    כל הכבוד, תהיי גאה בעצמך!

    Liked by 1 person

    1. תודה ^.^
      הבעיה שאני לא ממש צוברת נסיון כי בפועל אני לא עושה את התפקיד שלי. אני מפחדת שלתפקיד הבא, הם יחשבו שאני ממש סתומה כי איך זה שעל הנייר אני אמורה לעשות X ובפועל לא יודעת כלום? /: מקווה שאספיק בקיץ לדחוף פרוייקט צד
      והאמת שבשנה האחרונה הבנתי שאני לא סטודנטית סטנדרטית כי אני מתאמצת מעבר לממוצע להתקבל אז יצא לי לעשות קורסים ופרוייקטים מחוץ לאונ'. רק עכשיו בעבודה אני רואה כמה זה עוזר כשאני צריכה לעבוד לבד ללא הדרכה..

      אהבתי

      1. חכי רגע, רק התחלת.
        אני מכירה את התחושות האלה מנסיון, ובכל זאת מצאתי את המשרה הבאה שלי בקלות יחסית.
        אם תראי עוד כמה חודשים שהעשייה שלך שם מדשדשת במקום אולי יהיה חכם לבדוק מקומות אחרים.
        מעבר לכך- דחפת רגל בדלת. זה נראה לך מעט, אבל את רשמית בעולם הזה. מכאן יהיה קל יותר להתקדם, והמשרה הנוכחית היא רק ההתחלה.

        אהבתי

  3. מצטרף לאחרים כאן. ברור שאת עומדת במבחן קשה יותר משאר עמיתייך/תותייך, כי אתה הגעת בזכות המלצה של אדם שהמנהלך מעריך מאוד, וכמוך הוא מקפיד לא ליצור אווירה "מעדיפה". יתרה מכך, כפי שכתבת את לא מוצאת הרבה שמחה, את נשארת בגלל אבא שלך?
    וכמו שכתבו לך: את צוברת נסיון. זה נסיון של עבודה עצמאית [ אי אפשר לבקש עזרה כל הזמן, אין ליווי ], כלומר בפועל, בחברה שעובדת למען כסף, את לומדת לפתור בעיות אמת [לא בעיות של בית ספר ]. נצלי את הסטאז' הזה הכי טוב שאת יכולה.
    בהצלחה ♥

    אהבתי

  4. זה לא משנה שעכשיו את לא עושה כלום. זה נחשב כנסיון ואפילו אם במשך שנה שנתיים תישארי שם ורק תכתבי תוכנה, במקום הבא יראו שיש לך נסיון ויתנו לך יותר אחריות.

    הצחיק אותי שכתבת שאחרות מנצלות יופי וכישרון ואת הגעת עם קשרים, כאילו שאמרת שאין לך לא יופי ולא כישרון 🙂 יודע שלא התכוונת להצחיק אבל אני מוזר בקטע כזה.

    בכל מקרה מאחל לך הצלחה. תמשיכי להשקיע ואם לא יתנו לך מה שאת רוצה תוכלי לעשות שיחה עם הבוס ולומר לו במה את רוצה להתעסק. אולי הוא גם יתן לך.

    אהבתי

    1. אכן מצחיק. אבל אני באמת לא חושבת שמישהו יקבל אותי בגלל ה"יופי" >< אולי כן בזכות הכישרון (אבל הציונים שלי לא גבוהים והדרישות בהייטק בשמיים אז אני חסומה מהרבה מקומות…לפחות למשרה ראשונה)

      ותודה רחל

      אהבתי

      1. תראי אני לא יודעת בוודאות אם זה משנה או לא אז ייתכן שבאמת כדאי לך במקביל לחפש פרוייקט בקיץ לתרגל את מה שאת באמת אמורה לעסוק בו. אבל לגמרי כאשר את מועסקת היכן שהוא כל עניין חיפוש העבודה משתנה לגמרי. מתייחסים אלייך אחרת

        אהבתי

  5. במקום עבודה האחרון שעבדתי, הבנתי שזה מן קטע כזה בחברות, לא ממש עושים לך ליווי או חפיפה. את אמורה ללמוד את הדברים לבד ולא לשאול יותר מדיי שאלות (כן מעצבן ולא מובן הקטע הזה, אבל מסתבר שזה מה שמקובל).
    הזמן שלוקח להיטמע במערכת אמור לקחת בין חודש ל-3 חודשים (תלוי בניסיון שיש לך, וביכולות הלמידה שלך).
    אני לא חושבת שזה משנה איך הגעת לעבודה הראשונה שלך.
    לחפש עבודה בלי קשרים זה לא קל. האמת שכל דבר במדינה שלנו בלי קשרים זה יותר קשה ולוקח יותר זמן.
    חוץ מזה שעבודה ראשונה זה אחד הדברים החשובים, לא משנה מה תעשי שם, את תצברי את הניסיון הראשוני החשוב כל כך היום.
    אגב, מהיכרות שלי עם חברות שונות במשק, בתחומי המחשבים השונים, לא משנה איך את נראית, אם אין לך כישרון ואת לא עוברת את המבחנים הטכניים, לא תתקבלי לאף עבודה (והמבחנים האלה הם לפעמים דם יזע ודמעות, מניסיון אישי).
    כל הכבוד על העבודה הראשונה, עכשיו רק נותר לצבור ניסיון.

    Liked by 1 person

    1. הבעיה שאני מאבדת את הידע שיש לי כי אני לא משתמשת בו. ואז אני לא רואה איך אעבור מבחנים לחברה הבאה…
      אני מקווה שבקיץ אצליח להשחיל פרוייקט צד שיעזור לי לעלות על המסלול מחדש

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s