עזרה בדרך

הדייט בוטל נדחה למועד לא ידוע והנה מה שקרה-

באותו בוקר אני שומעת שאמא שלי בדרך למיון. לא הבנתי מה קרה וניסיתי לחייג אליה אבל כל פעם היא ניתקה. פה כבר נדלקה נורת אזהרה. התקשרתי לאבא שלי והוא אמר שהוא לא יכול לדבר אבל שאחי הקטן בלע המון כדורים, הזמינו לו אמבולנס והוא בדרך לבית חולים.

הראש שלי התחיל להתערבל. זה בא די משום מקום.

לאח שלי יש דיכאון והוא מטופל קלינית כבר כמה שנים. דווקא בתקופה האחרונה נראה היה שהוא פורח – הוא יצא מהבית ועבר למעונות, התחיל ללמוד תואר ואפילו התחיל עבודה שהוא מחבב בטיפול בבע"ח. מה קרה שפתאום הוא אולי ניסה להתאבד? מצד שני, אני גם יודעת שלפעמים בדיכאון אתה יכול לא לחשוב ולרצות לעשות סטופ על העולם. אז אולי זה מה שקרה?

לאורך היום אני מקבלת את העדכונים בטפטופים.

הוא בטיפול נמרץ

הוא עובר שטיפת קיבה

הוא עדיין בטיפול נמרץ

אמא שלי ראתה חבילות ריקות של כדורים על השולחן שלו

לא יודעים מה קרה בדיוק והוא אומר שהוא לא זוכר

הם מקוים שהוא ישתחרר עד מחר (ספוילר: עד היום הוא לא השתחרר)

ואני מרגישה כל כך מבולבלת. בלו"ז שלי, באותו יום הייתי אמורה לשבת על מבחן בית להגשה אבל אני לא מסוגלת לשבת ולהתרכז. אני מתקשרת לחבר והוא אומר לי- ברור שאת לא מסוגלת לשבת. את עוברת טלטלה. אני מספרת לו שאני מרגישה אשמה שאני לא מסוגלת לעשות שום דבר פרודקטיבי והוא אומר שבמצב הנוכחי, אין הרבה שאני יכולה לעשות כדי לעזור לאחי ושאולי הדבר הכי טוב יהיה לצאת לסיבוב התאווררות בשכונה.

ומה בנוגע לדייט? מצד אחד אני נורא רוצה להפגש כבר עם הבחור. מצד שני, באותו ערב הייתי אמורה לארח כמה חברים לארוחת ערב ולא ראיתי איך אני יכולה במצב הנתון לתת אנרגיות לשני אירועים שונים. אולי גם באיזשהו מקום הרגשתי אשמה שאני יוצאת לדייט ומתרגשת כשאח שלי שוכב בטיפול נמרץ. ברור לי עכשיו שאין קשר, אבל אז הייתי בסחרחורת ולא חושבת ממש בהיגיון קר…

רציתי להזיז לשבוע לאחר מכן אבל לבחור יש קורס מטעם הצבא כל השבוע אז בינתיים אין מועד חלופי. מקווה שלא פיספסנו את המומנטום והפרפרים ימשיכו להיות שם אצלי

ומה קורה עם אח שלי? כמה ימים אח"כ הוא יצא מהמיון למחלקה פנימית ואמור להשתחרר בקרוב. עכשיו ההורים שלי צריכים להבין מה עושים מפה. הפסיכיאטר רוצה לשלוח אותו לגהה, אח שלי לא מוכן לשמוע על זה ואני מקווה שימצא פתרון שיהיה טוב לכל הצדדים

9 מחשבות על “עזרה בדרך

  1. אוי עצוב ומלחיץ, ממש. ברור שלא יכולת להביא את עצמך לעסוק בפעילות שמחה ומרגשת כאשר ברקע הדאגה לאחיך. אגב שמעתי הרבה פעמים שיש שלב בדכאון שבו מרגישים מעט יותר טוב, ודווקא אז זה הכי מסוכן – כי יש כוחות לבצע משהו כמו בליעת כדורים שכזו. בעיקר קשה שאחיך לא מוכן לשמוע על אשפוז, כאשר זה בהחלט עשוי לעזור לו. מאחלת לו בריאות פיזית ונפשית, ולך אני מאחלת שבסוף הדייט ייצא לפועל ויהיה מוצלח וגם שתצליחי במבחן הבית. חיבוק

    Liked by 1 person

      • ניסיון אישי אין לי, היה בחור מהעבודה שלי (לשעבר) שאישפז את עצמו שם בגהה לשלושה חודשים וזה עשה לו טוב. בתי עבדה הרבה שנים (גם בהתמחות וגם כפסיכולוגית קלינית מומחית) בבית החולים הפסיכיאטרי בנס ציונה לילדים ונוער (שלוחה של באר יעקב) וזה ממש מצוין – השאלה בן כמה אחיך. האם עדיין נחשב "נער".

        אהבתי

  2. אוי כל כך קשה לדעת שמישהו מאס בחייו, על אחת כמה וכמה כשמדובר באח.
    ההתנגדות שלו לטיפול מובנת, רק כשיעכל את ההשלכות של הניסיון שלו אולי יצליח להשלים עם זה שהוא זקוק לעזרה וחשוב לא לדחות אותה.
    מה שצריך לקרות, הוא שקרה.. אולי דווקא הדייט הדחוי יהיה טוב יותר מזה שתוכנן.
    הכל לטובה.

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s