שיט, נראה לי שאני מתאהבת

בשבוע הראשון לקורס שלי בתואר השני, אחד הבחורים שאל בקבוצת הוואטספ אם מישהו רוצה לעבור על החומר יחד. ברור שמיד קפצתי על המציאה ועניתי לו שאשמח. הוא אמר שיעדכן אותי ובהמשך באמת נוצרה קבוצת למידה וקבענו להפגש בזום. הוא רצה להקליט את המפגשים ואפילו ביקש רשות מראש ועניתי בכנות שלי פחות להיו מוקלטת כשאני לא מכירה את האנשים ולא רוצה שכל השאלות ה"טיפשיות" שלי יופצו הלאה. הוא אמר שמבחינתו הוא מוכן לחתוך אח"כ את השאלות שלי אבל "אני מעדיף לא להקליט אם זה מפריע לך אפילו קצת"

עניתי שלפחות לפעם הראשונה, זה פחות מתאים לי אבל להמשך אפשר לראות. וזה מה שהוא ענה: "100%. בלי לחץ בכלל. נעשה מה שמרגיש לך נח גם בפעמים הבאות, לא משנה לא משנה באיזו הרצאה נהיה"

בשיחת הזום הוא היה כל כך מתחשב והקפיד לתת מקום שווה לכולם. הוא אפילו שם לב שאחת מהמשתתפות כמעט לא אמרה כלום ופנה אליה כדי לשאול אם הכל בסדר והיא תרצה להוסיף משהו. הרגישות שלו הדהימה אותי – כמה אנחנו רואים בקרב ישראלים הבעת רגישות לסביבה? ועוד בקרב גברים?? אז החלטתי לשלוח לו הודעת וואטספ וכתבתי שהרגישות שלו מקסימה בעיני ולא מובנת מאליה.

הוא הודה לי והוא אמר שנשמע שאני בחורה מעניינת ושישמח לדבר איתי בהמשך. החלטתי לאזור אומץ ולהזמין אותו לדייט לבירה. הוא אמר שהוא עדיין לא מחוסן ותקע ברקס. לי האמת לא שינה, הרי ממילא כולנו עם מסיכות ואני בכלל מחוסנת, אבל הרגשתי שלו זה חשוב אז ביקשתי שיעדכן אותי כשיחוסן וקיוויתי שלא מדובר בתירוץ כדי לומר לי שהוא פחות בקטע.

מפה לשם, המשכנו לדבר לאורך השבועות ובאחת הפעמים זרקתי בדיחה לאוויר. רק שאז הסתבר לי שהבחור לא קולט בדיחות. הוא אספרגרי, או בלשון התקנית היום- על הרצף האוטיסטי.

ואם זה לא מספיק, הבחור גאון- הוא התחיל תואר ראשון בגיל 16, סיים אותו כעבור 3 שנים וכיום משרת בקבע כמתכנת. אה, והוא קטן ממני. בשבע שנים.

לקחתי נשימה עמוקה וחשבתי האם משהו מכל זה באמת מפריע לי וצריך לקחת צעד אחורה.

זה שהוא על הרצף, לא באמת אומר לי כלום. התקשורת בינינו בהודעות עובדת ואני לא מרגישה שאוכל להעריך את זה עד שאפגוש אותו במציאות. מה גם שהתקשורת הישירה בינינו, בלי רמזים מיותרים או מריחות, שובות את ליבי. מה שכן, זה שהוא כ"כ קטן ממני זה פקטור. ולמען האמת מה שמרתיע אותי שהוא לא ירצה להיות איתי בגלל שאני כ"כ "זקנה" ברגע שיבין את זה…

החלטתי לזרום ולראות מה יקרה.

מאז בכל פעם שאני זורקת בדיחה אני כותבת לידה טריגר: בדיחה! מה שמשעשע אותי וגורם לו להגיב ב"חחח"

שבוע שעבר הוא הודיע לי שהוא מחוסן ומחר יש לי איתו דייט. האמת שהלב שלי מפרפר מהתרגשות ואני ממש מקווה שיהיה טוב

7 מחשבות על “שיט, נראה לי שאני מתאהבת

  1. וואו מרגש! האמת שאף אחת אחת מההסתייגויות (הפרש הגילאים, היותו על הרצף) לא בהכרח פוסלת את ההיתכנות האמיתית של מערכת היחסים הזאת. אבל באמת לא ניתן לדעת אם זה עובד או לא עד שלא מתחילים להיפגש. מאחלת לך שיהיה לשניכם כיף ונעים, ושגם אם לא תצמח כאן זוגיות (מקווה שכן תצמח!!) שזו לפחות תהיה תחילתה של ידידות מופלאה (סליחה, מושפעת מ"קזבלנקה" שיצא לי לראות הבוקר בחדר כושר). חיבוק

    Liked by 1 person

  2. האמת שהכרתי פעם מישהו עם אספרגר, אצלו היו דברים שהיו ממש מורגשים
    כמובן זה אידיווידואלי לכל בן אדם (כולנו שונים וטוב שכך אחרת היה לנו משעמם).
    מקווה שהדייט היה מעולה נעים וחיובי!

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s