אתמול הייתי בראיון לתגלית והם שאלו אותי כל מיני שאלות
(ספויילר, אני לא חושבת שעברתי כי רק אח"כ הבנתי שבעצם הם מחפשים אנשים מגניבים ו"קלילים" ודווקא באתי לראיון עם הראיון שאני אראה להם כמה עשירה ומגוונת אני… לא בטוחה שהגישה שלי להראות להם כמה רחבת אופקים אני תעבוד)
אחת השאלות הייתה- מה הדבר שלמדת במהלך שלוש שנות הלימוד שלך בתואר?
אז עניתי- נפלתי ונפלתי ונפלתי וקמתי בכל פעם. למדתי שאני יכולה לקום והמשיך הלאה.
האמת? כבר ידעתי מראש כמה אני חתולה בעניין הזה- שאם זורקים אותה מהגג אז היא תצליח איכשהו ליפול וכמעט לא לשבור דבר אבל התואר הזה ממש אילץ אותי להתמודד עם זה לפחות פעם בחצי שנה (ותודה לתקופת הבחינות. מה היינו עושים בלעדיה?..)
אז אני מקווה שגם אח"כ באזרחות אצליח לקום למרות כל הנפילות. שגם אם אתחיל ממקום מעוך אצליח לקום ולפרוח משם. אינשאללה
חיים על כוכב אחר 
לא יודעת אם התקבלת או לא, אבל זו תשובה נהדרת. לא יכולה לחשוב על תשובה טובה יותר.
אהבתיLiked by 1 person
תודה. עניתי אינסטקטיבית ואז אח"כ תהיתי אם זו התשובה המתאימה לתגלית…(אח"כ הם שאלו אותי- אוקי, נשמע שיש לך הרבה לתרום…אבל האם את מרגישה שזה גם יתרום לך? והייתי ככה – 🤦♀️ אבל אמרתי שברור שאני חושבת שאפשר ללמוד מכל אדם…)
נראה אם אתקבל
אהבתיאהבתי
הם צריכים ציונות, אכפתיות אנושית, התלהבות וצייתנות או ריבוע ובדומה לכך. הם כמו מחנה קיץ צריכים חומר גלם שניתן לגרום לו להיות רובוטי צייתן וכן מלא תחושת שליחות עם מוטיבציה מלאת התלהבות שיעביר מה שהם רוצים לחניכים.
מעבר לכך האם תכתבי פוסט בהקשר למגזר שלך והבחירות?
אהבתיאהבתי
דווקא אנשים רובוטים פחות יתאימו לתגלית כי אתה צריך להתקשר עם אנשים שונים וממש לדבר איתם במשך שבוע…לא בטוחה שישראל רוצה שייצגו אותה אנשים רובוטים…
לא הבנתי למה הכוונה במגזר *שלי*. אני לא חלק משום מגזר 🙃
אהבתיאהבתי
רובוטים שיודעים לתקשר עם אנשים שבוע.
אוקי לא המגזר שלך – תחליפי לקבוצה של האנשים שגדלו כמוך.
אהבתיאהבתי
צעירים(27-36) ומשכילים? רובם איבדו תקווה מהפוליטיקה ובורחים מהארץ
אהבתיLiked by 1 person
לא מתרשמת במיוחד מהספוילר שלך, אין לך דרך לדעת אם עברת או לא, והתשובה שלך ל"מה למדת בתואר" יותר ממעולה. גם התשובה שלך ש"אפשר ללמוד מכל אדם" היא טובה, כי זה מראה שאת רצינית לגבי מה שיש לך לתת, ולא ממש נעולה על מה זה ייתן לך. בהצלחה
אהבתיאהבתי
תודה רבה! אני באמת מקווה שהם יראו את זה אבל גם מצד שני, לא אחווה אכזבה אם בסוף לא אצא לתגלית. בחורים חתיכים אפשר להכיר בכל מקום 😉
אהבתיאהבתי
הדבר המרכזי שיבדיל בין חווית "האזרחות" לחווית הלימודים זה אובדן התקווה. כשאתה בשלבי התפתחות ולמידה תמיד יש תקוה שגם אחרי הנפילה, הדברים יתפתחו לכיוון חיובי. בחיים אחר כך לפעמים נוחתת ההבנה שזהו, לא יתקדם הרבה מעבר לכאן (וזו יכולה להיות הצלחה די גדולה – תחשבי נניח להיות שחקן הכדורגל הכי טוב בישראל אבל לדעת שלא תגיע ליותר מזה. להיות היסטוריון מוביל בישראל אבל לדעת שלא תהיה יובל נוח הררי וכד'). השאלה איך מתמודדים עם זה. אז כבר לא די להיות חתול.
אהבתיאהבתי
לא יודעת איך זה נחשב להצלחה גדולה 🤷
אה וגם לא הבנתי את הקטע של החתול 🙃
אבל כן, זה תמיד מבאס להבין שאין מוצא. אצלי אני לא מוכנה לקבל דבר כזה ולכן אחשוב על לשנות את הדרך (מה שקרה בשנה האחרונה. אני חושבת שלא אשאר להרבה זמן בהיטק ויש בזה מן הנחמה)
אהבתיאהבתי