הפחד ליפול כשעוד לא התחלתי לקום

כל פעם שמתחיל משהו חדש, יש בי פחד שהנה, זה עומד להכשל.

הצלחתי להגיע לשני אנשים בחברות שונות שאמרו שאני נשמעת להם מעניינת ושאשלח להם קו״ח. כשאני רואה את המילים ״שלחי לי״ אני ישר חושבת- אין מצב, הם בטח עשו טעות, הם יראו את הקו״ח ויבינו שזה לא יעבוד אז למה להשקיע?

אני אפילו לא יודעת איך להלחם במחשבות האלה. באופן רציונלי אני יודעת שזה חשוב לנסות אבל המחשבות לא רואות שלט ״סטופ! כניסה למחשבות רציונליות בלבד!״ וזה מזדחל לו.

גם אם אני מצליחה להתעלם מהמחשבות האלה לרגע ושולחת קו״ח, הן חוזרות אלי כשאני מגיעה לראיון (״טוב, עכשיו הם בטח הולכים לראות איזה כישלון אני״)

הלוואי והייתי יודעת איך מתמודדים עם זה :/

6 תגובות על ״הפחד ליפול כשעוד לא התחלתי לקום״

  1. אומרים שידיעת הבעייה היא כבר חצי הדרך לפתרונה.
    אז את יודעת. מכירה את הפחדים. את חוסר הבטחון. את הביטול העצמי.
    ואת גם מבינה שאין טעם לנסות להילחם בזה.
    אז אני (כמו תמיד) מציעה לא להילחם בשלב ראשון.
    לאמץ את זה אל לבך, לקבל אותך ככה כמו שאת. להבין שאיך שאת תופסת את עצמך שונה מאד מאיך שהסביבה תופסת אותך וגם שונה כנראה מאיך שאת באמת. כי עובדה שביקשו שתשלחי קו"ח ועובדה שהזמינו לראיון.
    אז לפני שתלכי לראיון שבי בפינה שקטה והסכימי לחוש את כל הפחדים ואת כל ה"אני לא שווה בכלל, למה שירצו אותי?" ותני לזה להציף לך את הגוף, ממש תתבוססי בזה. דקה, חמש דקות, שעה.
    ושימי לב מה קורה בנשימה שלך באותו הזמן.
    ואז, לפני שאת הולכת לראיון – נסי להכין את עצמך:
    – מה הדאגות שלך לקראת הראיון הזה (הכיני רשימה והניחי בצד)
    – מה המטרות שלך בראיון ובעבודה עצמה?
    – מי את רוצה להיות שם? ממש תבחרי הוויות (כאלה שאת מסוגלת באמת ליישם) – אולי קשובה, קלילה, ממוקדת.
    (כי אם תנסי לבחור "רגועה" כשאת לחוצה ממש או "בטוחה" כשאת רחוקה מלהיות כזו, זה פשוט לא יעבוד).
    – חפשי לך כלים להתמודד עם מצבים בהם לא הצלחת להישאר בהוויות שבחרת: לעצור ולהתרכז בנשימה, למשל. במקרה קיצון לבקש כוס מים או לצאת רגע לשירותים שם תירגעי ותסדרי את הגוף ואת הנשימה)
    – נסי לדמיין את כל התוצאות האפשריות של הראיון הזה – לטוב ולרע.
    ואז – לפחות תדעי שהגוף שלך מוכן לראיון הזה
    בהצלחה…………….

    אהבתי

    1. רק לחשוב על מה יקרה בראיון מלחיץ אותי ולדמיין את כל הסיטואציות שאני יכולה ליפול בהן זה משהו שמרתיע אותי לחלוטין אבל אני מניחה שלא יהיה מנוס ואצטרך להכין את עצמי מראש ולא להתנסות בפחד תוך כדי הראיון

      אהבתי

  2. ההתמודדות היחידה שאני מכירה היא הסיסמה של נייק: just do it! יהיו כשלונות, אבל תהיינה גם הצלחות, וכל הצלחה תתקן לך משהו בחווייה. זו כמובן אמא שלך שלוחשת לך את כל הדברים המורידים האלה, ומאוד קשה להשתיק אותה. אבל אולי לא להשתיק אלא לשמוע אותה, לחייך ולהגיד לה (למחשבות שלך): את חושבת? בואי נראה מה יקרה אם אשלח את קורות החיים האלה/אלך לראיון ואהיה שפיצית 🙂

    Liked by 2 אנשים

  3. פשוט חיבוק.
    וברור שאת שפיצית. ואחלה. ושווה. וטובה. ברור שבעצם הכל בסדר. ואגב, כמו שהפסיכולוגית לשעבר שלי אמרה לי פעם – כי הייתי זקוקה לשמוע את זה, כי הייתי במצב של חרדה מתמדת מכך שאני "לא בסדר": "את בסדר. את בסדר גם כשאת לא בסדר". קבלה עצמית גורפת. בכל מצב. בלי שיפוטיות עצמית. "אני בסדר גם כשאני לא בסדר".
    זה שהפנמנו את הקולות השליליים של ההורים שלנו – כן, גם אני – רק הופך אותנו לאנושיים, ובאותה סירה כמו הרבה אנשים אחרים. ההשתחררות מהקולות האלו היא תהליך… וכמובן שתמיד הם יהיו חלק כלשהו מאיתנו, והשאלה היא איזה מקום ניתן להם ואיזו חשיבות נייחס למילים שלהם.
    אני הפנמתי את אבי באופן כמעט מושלם מגיל צעיר מאוד. הייתי ילדה של אבא. הייתי צריכה "להקיא" אותו ממני, וכמובן שלא הצלחתי במאה אחוז, אבל בצורה משמעותית מאוד. הוא בעל גישה שלילית. גם אמא שלי בעלת נטייה אוטומטית לומר דברים שליליים. אני זוכרת עד היום, כשהייתי באוניברסיטה וסיפרתי לה שהתחלתי לעבוד במקום מסוים בעבודת סטודנטים, היא מיד אמרה באכזבה משהו כמו – "אבל הציעו לך את העבודה ההיא שהייתה טובה יותר, למה לא בחרת בה? את כמו אבא שלך, מפספסת הזדמנויות…" העבודה השנייה עניינה אותי פחות, נכון שהיא הייתה איכותית יותר, אבל לא הרגשתי בה בנוח, ואולי כן – אולי כן חששתי שלא אדע לבצע אותה, שאני לא מספיק טובה, שזה ידרוש ממני יותר מדי מאמץ, והרגשתי יותר בנוח בעבודה הפשוטה יותר. אז מה? זו סיבה לרדת עלי ולהביע אכזבה? הייתי צריכה חיזוקים ולא תגובה מסרסת, הייתי כעלה נידף, אבודה לחלוטין.
    אז סליחה שנסחפתי בכתיבה על עצמי, אבל זה מתוך הזדהות וכדי להמחיש לך שכולנו סוחבים פצעים וצלקות, וזה בסדר… אנחנו בסדר… אנחנו בסדר גם כשאנחנו לא בסדר… 🤗

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s